מדידות עכבה חשמלית – הבדלי גרסאות

בקרב אלקטרוכימאים דוברי עברית היא מכונה ע"פ רוב - "אימפדנס", דרך שמה הלועזי.

בניגוד לבדיקות כימיות ואלקטרוכימית רבות אחרות, המדידות בשיטה זו אינן מניבה מספר או סדרת מספרים כלשהן אותן ניתן לנתח ללא קשר למערכת, אלא שיטה זו מניבה סדרת ערכים, שלשם הבנתם יש להמשיגלהמשׂיג את המערכת האלקטרוכימית למעגל חשמלי מדמה. הבנת המשמעות הכימית או האלקטרוכימית של כל רכיב במעגל מאפשרת להפיק מידע רב ערך על המערכת עצמה.

נגזרת נוספת מהעובדה שמתח החליפין הוא נמוך היא שהזרמים שימדדו בניסוי יהיו נמוכים, לכן, חייבים לעבוד סביב פוטנציאל בו הזרמים לפני הפעלת מתח החליפין נמוכים ויציבים. זרמים נמוכים מפני שבמדידת זרמים גבוהים, השגיאה גבוהה, והיא עלולה להיות גדולה יותר מהזרם הנוצר ע"י מתח החליפין. זרמים יציבים מפני שני טעמים, ראשית בד"כ זרמים גבוהים מראים על [[פעילות פארדיית]] ענפה במערכת, וזו עלולה להשתנות כתוצאה מפעילות זו, ושנית, שינוי ניכר בזרמים ע"פ שינוי קל במתח עלול לגרום להקשות על ניתוח התוצאות.

אומנם [[משפט תבנין]] מבטיח קיומו של מעגל כזה, אך אינו מבטיח כי קל למוצאו,. ויתרהיתרה מזו, ייתכן והרכיבים במעגל המדמה שקיים ע"פ משפט תבנין חסרי משמעות כימית או אלקטרוכימית. (למשל- אם במעגל המדמה ישישנה סדרבסדרה אינסופית של נגדים- הדבר חסר משמעות אלקטרוכימית.)

הדרך המקובלת למציאת המעגל, היא איתור רכיבים ייחודיים ע"פ טבלאות דומות לזו שלמעלהשבתחתית הדף, הוספות רכיבים משוערים ע"פ ידע מוקדם על המערכת (למשל- אם ידוע כי האלקטרודה העובדת נוטה ל[[פולריזציה]] מוסיפים קבל]])

האלגוריתמים הנפוצים הם [[סימפלקס]] ו[[אלגוריתם לבנברג מרקוביץ']].