הכלאת אורביטלים אטומיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Sp3-Orbital.svg|ממוזער|150px|ארבעה אורביטלי ''sp''<sup>3</sup>.]]
[[תמונה:Sp2-Orbital.svg|ממוזער|150px|שלושה אורביטלי ''sp''<sup>2</sup>.]]
'''הכלאה אורביטלית''' ('''היברידיזציה''') - היא מושג בתחום [[כימיה קוונטית]], שבבסיסו עומד הרעיון כי בעת יצירת [[קשר כימי]] ה[[אורביטל]]ים האטומיים מתערבבים, או מכליאים האחד את השני, בכדי ליצור אורביטלים חדשים המתאימים יותר מבחינה אנרגטית ליצירת קשר כימי.
למעשה, כל אורביטל, ובפרט [[אורביטל אטומי]], הוא לא יותר מגודל מחושב, המייצג את ה[[הסתברות]] של ה[[אלקטרון]] להמצאלהימצא בנפח מסוים על פני זמן מסוים. לכן הכלאה אטומית היא חישוב מחדש של ההסתברויות הללו בהנתןבהינתן הקשר הכימי המתגבש. מעיין יישום של [[חוק בייס]] לעולם הכימיה הקוונטית, כאשר הנתון הוא הקשר הכימי.
 
המושג הנ"ל שימושי מאדמאוד להבנת הקשר בין המבנה הגיאומטרי של ה[[מולקולה]], לבין פערי האנרגיה באורביטלים האלקטרוניים שלה.
 
== כללי יסוד לשימוש בהכלאה אורביטלית ==
הכלאה אורביטלית יעילה מאדמאוד כשמדובר על אורביטלים בהםשבהם האלקטרון בעל [[תנע זוויתי]] נמוך, כלומר [[אורביטלי s]] ו[[אורביטלי p]].
 
הכלאה אורביטלית יעילה מאד כשמדובר על אורביטלים בהם האלקטרון בעל [[תנע זוויתי]] נמוך, כלומר [[אורביטלי s]] ו[[אורביטלי p]].
 
בכדי להיעזר בהכלאה אורביטלית להבנה מלאה של רמות האנרגיה במולקולה יש צורך בידע עמוק ב[[תורת הקוונטים]].
שורה 12 ⟵ 13:
 
* ה[[כיווניות]] של כל אטום במולקולה קובעת את מספר האורביטלים שיתערבבו
:כאשר כל אטום זוג אלקטרונים לא קושר מוסיף לכיווניות 1, כל קשר יחיד כפול או משולש מוסיפים גם הם כל אחד אחת לכיווניות. (למשל במולקולה [[מתאן]] CH<sub>4</sub>- לפחמן יש ארבע קשרים לכן כיווניותו 4, במולקולת ה[[מים]] H<sub>2</sub>0 לחמצן ישנם שני זוגות אלקטרונים לא קושרים ושני קשרים לכן כיווניותו אף היא 4. במולקולת ה[[חנקן]] N<sub>2</sub>, לכל אטום ישנו קשר משולש אחד וזוג אלקטרונים לא קושר אחד לכן כיווניותו 2 וכיוב... ההיברידזציה בסופו של דבר היא כזו:
 
:(הכיווניות פחות אחת)×(אורביטלי P) + (אורביטלי S
שורה 23 ⟵ 24:
 
== דוגמה: ניתוח ההכלאה האורביטלית של אטום פחמן במולקולת אֶתֶן==
[[קובץ:Ethene structural.svg|שמאל|ממוזער|220px|מולקולת אתן]]
 
דוגמא מאדדוגמה טובה לכך היא מולקולת ה[[אתן|אֶתֶן]], במולקולה זו כל אטום [[פחמן]] נקשר לשלשה אטומים אחרים משלושה כיוונים שונים, לכן כיווניותו שלוש, כלומר עליו להיעזר בשלושה אורביטלים ובארבעה אלקטרונים. ישנם שני קשרים יחידים וקשר כפול אחד. הקשר הכפול חייב להווצרלהיווצר מהקבלה של אורביטלי פאי, ושני הקשרים היחידים נוצרים מחפיפה בין אורבטלי סיגמא.
 
מבט ב{{ה|טבלה המחזורית}} מגלה את ההערכות האלקטרונית של אטום פחמן במצב היסוד (לארבעת האלקטרונים העליונים)-
:2s<sup>2</sup>2p<sub>x</sub><sup>1</sup>2p<sub>y</sub><sup>1</sup>2p<sub>z</sub><sup>0</sup>
 
הכיווניות 3 לכן עלינו לערבב שלשה אורביטלים , כאשר לפחות אחד מהם חייב להיות s, וע"פועל הנוסחאפי המוצגת למעלההנוסחה: (הכיווניות פחות אחת)×(אורביטלי P) + (אורביטליS)
(הכיווניות פחות אחת)×(אורביטלי P) + (אורביטליS
המדובר הוא בהכלאה בין שני אורביטלי p ואורביטל s אחד, נהוג לסמנה כ sp<sup>2</sup>.
נוצרו לנושלושה שלש אורבטליםאורביטלים חדשים, כל אחד מהם sp<sup>2</sup>. חשובלידיעת לדעת את גובה האנרגיה שלהם בכדי שנוכלאכלוס לאכלסהאלקטרונים בהם אלקטרונים.יש בכדי לקבועלדעת את גובה האנרגיה שלהם, שאותה ניתן להעזרלאמוד בעזרת בחישוביחישובי [[תוחלת]] -
משקלי אורביטלי ה p הוא שני שלישים, ומשקל אורביטל ה s הוא שליש לכן האנרגיה של האורביטלים המעורבבים היא:
שליש מהאנרגיה של אורביטל s ועוד שני שלישים מהאנרגיה של אורביטל p.
 
כעת נוצרו לנו שלושה אורבטליאורביטלי sp<sup>2</sup> נמוכים באנרגיה, ואורביטל P אחד נותר מעליהם באנרגיה, האכלוס החדש צריך להיות:
sp2 <sup>2</sup> sp2 <sup>1</sup> sp2 <sup>1</sup> p <sup>0</sup>, אלא שבכדי ליצור את הקשרים אחד האלקטרון עובר [[עירור]] והתוצאה היא sp2 <sup>1</sup> sp2 <sup>1</sup> sp2 <sup>1</sup> p <sup>1</sup>
 
שורה 43:
(הרווח האנרגטי מתהליך זה, יתגלה בעת יצירת הקשר הכימי אז חפיפת האורביטלים תהפוך את התהליך ל[[אקסותרמי]].
 
==הכלאה אורביטלית במדע הפופלריהפופולרי ==
 
בכדי לאפשר את השימוש בתורה גם לקהלים שאינם בקיאים בכימיה קוונטית (למשל תלמידים לתואר ראשון), נוצרו בעולם ההוראה סט של "כללי אצבע" לשימוש בהכלאה אורביטלית-
 
* '''חוק שימור האורביטלים''' - מספר האורביטלים המעורבבים הוא מספר האורביטלים שנוצרו. בדוגמאתבדוגמת האתן- עלינו ליצור שלשהשלושה אורביטלים, לכן נערבב שלשהשלושה אורביטלים. חוק זה נכון מסיבות חישוביות (כל אורביטל הוא בעצם [[וקטור עצמי]] של [[המילטוניאן]] האנרגיה של המולקולה, המילטוניאן זה נפרש על [[בסיס]] שעוצמתו כעוצמת האורביטלים המעורבבים, וכיוון של[[מטריצה]] [[הרמיטית]] nXn יש n וקטורים עצמיים, מספר הווקטורים העצמיים שווה למספר וקטורי הבסיס)
 
* '''הכיווניות היא סכום המעריכים''' - מכיוון שנהוג לכתוב את מספר האורביטלים המוערבבים בכתב עילי (למשל בדוגמאבדוגמה של אתן שני אורביטלי p ואורביטל s נכתבים כך:sp<sup>2</sup>) קל לסכום את המספרים בכתב העילי וסכום זה צריך להיות שווה לכיווניות (במקרה של אתן, sp<sup>2</sup>, ה"מעריך" של s הוא 1 , ה"מעריך" של p הוא 2 לכן 2+1=3 , היברידיזציה זו טובה לכל אטום בעל כיווניות 3).
 
* '''האנרגיה מצייתית ל[[חוק המנוף]]''' - האורביטלים החדשים נמצאים בתווך בין האורביטלים הישנים, וקרוב יותר לאורביטל ממנו עירבבנו יותר, ביחס ישר. (בדוגמאבדוגמה של אתן עירבבנו שלשה אורבטלים לכן עלינו לחלק את הפער לשלש יחידות. היחס בין האורבטלים הישנים היה
:1:2 אורביטלי s:p , לכן גם האנרגיה נמצאת בשני שלישים הפער בין s לp).(חוק זה נכון משום שהוא הצגה אחרת של חישובי תוחלת)