עריכה ספרותית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
{{ציטוט|תוכן=עריכת ספרות היא בין השאר פעולה פרשנית, הכרוכה גם בשיפוטי טעם. מי שאינו קורא ספרות רגיש ומעמיק, בעל טעם ובעל מיומנות מפותחת של אינטרפרטציה, אינו יכול לערוך ספרות כראוי. עליו להיות כזה כדי שיוכל להציע למשל לשנות את מבנה הספר, את סדר פרקיו; לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי; להוריד או להעלות את משלב השפה; לתת לקורא רמזים או להרחיק ממנו אמירות מפורשות מדי; למחוק שורות דביקות, הגולשות לחוסר טעם, לפטפטת, לגוזמאות; להחליק צרימות; ולעתים ממש לשכתב פסקאות שמסיבה כלשהי לא צלחו תחת ידיו של המחבר וזקוקות למגעו של אדם פחות מעורב, אם כי מעורב-דיו, שמכיר היטב את קולו של המחבר ומבין לעומקו את הספר ואת מה שדרוש לו. חלק לא-מבוטל מעבודה העריכה הוא עבודת מחיקה. עריכה אין פירושה כתיבה מחדש בסגנונך-שלך, ברוחך, ואינה כפיית כל הספרים שאתה עורך למידתה של מיטת סדום כלשהי, בהתאם ל"כלליה" של קונצפציה מוכנה-מראש.
|מקור=[[מנחם פרי]], [http://www.newlibrary.co.il/Htmls/article.aspx?C2004=13162&BSP=13175&BSS53=13176 מה הם עושים שם מול הטקסט?], באתר "הספריה החדשה"}}
 
מנקודת מסטו של הסופר מוצגת פעולת העריכה בדבריו של [[אהרן אפלפלד]] על ספרו הראשון, "עשן":
{{ציטוט|תוכן=עורכים רבים דפדפו בכתב היד. כל אחד מצא בו פגם אחר. זה טען שאסור לכתוב על השואה באורח דמיוני, לעומתו טען אחר שאין לכתוב על החולשות אצל הקורבנות אלא יש להבליט את הגבורות, את מרד הגטאות והפרטיזנים, והיו גם שטענו שהסגנון הוא פגום, לא נורמטיבי ודל. כל אחד ביקש משום מה לתקן, להוסיף או לגרוע. את הסגולות האמיתיות שבו לא ראו.
|מקור=אהרן אפלפלד, '''סיפור חיים''', [[כתר הוצאה לאור]], 1999, עמ' 113}}
 
עריכה ספרותית היא לעתים פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך מובאות לידיעת הסופר רק כאשר הוא רואה את היצירה המודפסת, ולעתים היא פעולה דו-צדדית, כלומר נעשית בשיתוף פעולה מתמשך בין הסופר לעורך.