עריכה – הבדלי גרסאות

נוספו 2,241 בתים ,  לפני 16 שנים
מ
שוחזר לעריכה האחרונה של 67.15.183.3
מ (שוחזר לעריכה האחרונה של 67.15.183.3)
:"עורך טוב צריך להיות פסיכולוג, גננת וגם להבין ספרות ולהיות בעל אג'נדה ספרותית ויכולת לשמוע הרבה קולות. הוא אמור לדעת לזהות את הטוב בסוגו, בניגוד למבקר שיש לו תמונת עולם מוגדרת של 'הטוב' והוא נעול בתוכה. הוא חייב להיות בעל אישיות פתוחה, והכי חשוב: שיהיה לו מושג מהו 'נכון' - כלומר ההרמוניה שבה מתכנסים יחד היפה, הצודק, האמיתי, כדי שהתוֹאַם ישלוט, כדברי בודלר, בספר הבודד כבסדרת ספרים שלמה." (בראיון למירי פז, "[[ידיעות אחרונות]]", 29.10.04)
 
==מרכיבי העריכה==
יובל גזר מקורה
 
בעריכה נכללות פעולות מסוגים אחדים:
* עריכה לשונית
** כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם לכללי [[כתיב מלא|הכתיב המלא]]. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מלה בשתי צורות כתיב שונות.
** [[תחביר]]: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
** ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת [[האקדמיה ללשון העברית]], הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.
* עריכה עניינית
** בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
** הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
** הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
** הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.
** הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
** איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).
* עריכה לדפוס
** ריווח בין ה[[פסקה|פסקאות]] והפרקים.
** קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מלה בספר.
** קביעת מבנה הטבלאות.
** האחדת [[עיצוב|עיצובו]] של הספר.
 
היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.
 
==אופיו של תהליך העריכה==