נחלת שמעון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח נייטרלי מעט יותר
Shy halatzi (שיחה | תרומות)
מחיקת משפטים מאשימים חסרי מקור או חסרי נייטרליות, הוספת מקורות מידע על המחאה בעניין פינוי הפליטים
שורה 1:
{{שכתוב|חוסר נייטרליות|נושא=ישראל}}
'''נחלת שמעון''' היא שכונה יהודית ב[[מזרח ירושלים]] בין שכונת [[שייח ג'ראח]] ושכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]]. השכונה הוקמה ממערב לכביש שחיבר בין שכונת [[שייח' ג'ראח]] ו[[המושבה האמריקאית בירושלים|המושבה האמריקאית]] לבין [[הר הצופים]]. שמה הוענק לה עקב קרבתה ל[[מערת שמעון הצדיק]], אשר נמצאת ממזרח לאותו כביש.
 
שכונת נחלת שמעון הוקמה בשנת [[1891]]. התגוררו בה בני עדות שונות: [[יהדות תימן|תימנים]] , [[יהדות סוריה|חאלבים]] ו[[יהדות גאורגיה|גאורגים]] ([[שכונת הגורג'ים|גורג'ים]]). לכל עדה היה [[בית כנסת]] משלה. בשכונה זו וב[[בתי נבון]] שמצפון למערת שמעון הצדיק הסמוכה התגוררו כמאה משפחות יהודיות.
 
ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם ה[[ערבים]] היו תקינים. בשנת [[1948]], ערב סיום השלטון ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[ארץ ישראל]], הדרדר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה. במקרהההתקפות מסויםעל עצרוהשכונה הבריטיםגברו אתוהמצב ארבעתהביטחוני החייליםנהיה שלכבד ארגוןמנשוא. זמן קצר לאחר ה[[הגנההכרזת העצמאות]] ששמרוהחמיר בשכונהמאוד והחרימומצבה הביטחוני של השכונה והוחלט לפנות את נשקםתושביה. לאחרתושבי יממההשכונה נמצאופונו גופותל[[בית הלוחמיםמנדלבאום]] סמוךולבית ספר ל[[שעראליאנס]] (כי"ח) ליד [[שוק מחנה הפרחיםיהודה]].{{מקור}}
 
ב[[מלחמת העצמאות]] השתלטכבש הצבא ה[[ירדן|ירדני]] על השכונה, וזו נותרה בשליטה ירדנית עד [[מלחמת ששת הימים]].
עזיבת [[משפחת נשאשיבי]] את ביתה בשכונת שייח' ג'ראח הסמוכה סימנה את התגברות כוחם של הקיצונים מבין הערבים שגרו בסמיכות לשכונה. ההתקפות על השכונה גברו והמצב הביטחוני נהיה כבד מנשוא. זמן קצר לאחר [[הכרזת העצמאות]] החמיר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה והוחלט לפנות את תושביה. תושבי השכונה פונו ל[[בית מנדלבאום]] ולבית ספר [[אליאנס]] (כי"ח) ליד [[שוק מחנה יהודה]].
 
השכונה ממוקמת בסמוך ל[[הקו העירוני|קו העירוני]], אבל נמצאת ב[[מזרח ירושלים]], ולכן הייתה בלתי-נגישה לאזרחי ישראל. בתיה הנטושים של השכונה נתפסו על ידי "האופוטרופוס לנכסי אויב" של ירדן, והוא שיכן בהם [[פליטבעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]]ים בתמורה לכך שיאבדו את מעמד הפליט שלהם.
ב[[מלחמת העצמאות]] השתלט הצבא ה[[ירדן|ירדני]] על השכונה, וזו נותרה בשליטה ירדנית עד [[מלחמת ששת הימים]].
 
בסוף [[שנות התשעים של המאה ה-20]] החלו יהודים להתיישב בבתי נבון, הסמוכים ל[[מערת שמעון הצדיק]]. המתיישבים רכשו את הזכות לגור בבתים אלו מוועד הקהילה הספרדית בירושלים, הבעלים של השטח. בשנת [[2009]] התקיימו מאבקים משפטיים בסופם שלושה בתים נוספים יושבו בידי יהודים. כניסת הדיירים היהודים לבתים בלב שכונהשכונת פלסטינית[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] עוררה התנגדות רבה בקרב מדינות העולם<ref name=usa>עקיבא אלדר, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1079306.html?more=1 "האמריקאים דורשים מישראל למנוע פינוי תושבי שייח ג'ראח"], [[הארץ]], 19 באפריל 2009.</ref>, ובקרב תושבי השכונה ופעילי שמאל, ואלהאשר ממשיכיםהחלו להגיבבתהלוכות, הפגנות בצעדותומשמרות מחאה ובהפגנות על בסיס שבועי.<ref>רוני מלול, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/776.html המשטרה עצרה 20 מפגינים בשייח ג'ראח], [[22 בינואר]] [[2010]], אתר [[nrg]]</ref>
השכונה ממוקמת בסמוך ל[[הקו העירוני|קו העירוני]], אבל נמצאת ב[[מזרח ירושלים]], ולכן הייתה בלתי-נגישה לאזרחי ישראל. בתיה הנטושים של השכונה נתפסו על ידי "האופוטרופוס לנכסי אויב" של ירדן, והוא שיכן בהם [[פליט]]ים בתמורה לכך שיאבדו את מעמד הפליט שלהם.
 
==הערות שוליים==
בסוף [[שנות התשעים של המאה ה-20]] החלו יהודים להתיישב בבתי נבון, הסמוכים ל[[מערת שמעון הצדיק]]. המתיישבים רכשו את הזכות לגור בבתים אלו מוועד הקהילה הספרדית בירושלים, הבעלים של השטח. בשנת [[2009]] התקיימו מאבקים משפטיים בסופם שלושה בתים נוספים יושבו בידי יהודים. כניסת הדיירים היהודים לבתים בלב שכונה פלסטינית עוררה התנגדות רבה בקרב תושבי השכונה ופעילי שמאל, ואלה ממשיכים להגיב בצעדות מחאה ובהפגנות על בסיס שבועי.
<references/>
 
[[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]