יורם בר – הבדלי גרסאות

יורם בר החל לכתוב ב"כל העיר" ב-[[1985]] וכתיבתו התרכזה בביקורת מוזיקה בעיקר של [[רוק (מוזיקה)|רוק]] ו[[פאנק (Punk)]]. במסגרת זאת סיקר וקידם להקות ירושלמיות בנות העת כ[[נושאי המגבעת]] (שהסולן שלה, [[אהד פישוף]] ביקר גם הוא מוסיקה באותו עיתון), 3-ח', "סרטן השד", "או-באן" (שסולניתה הייתה [[דנה ברגר]]) ו"היפוכונדריה" ([[איגי וקסמן]]). כמו כן סיקר לראשונה להקות בסגנון ה[[גראנג']] שלא היו ידועות אז כלל בארץ.כ[[מבקר מוזיקה]] סיקר גם הופעות רוק במועדון [[פרגוד]] הירושלמי ובמועדונים הבולטים של תל-אביב ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ותחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]]: [[הפינגווין]], [[קולנוע דן]], [[ליקוויד]] ו[[רוקסן]]. בנוסף, כתב טורים אודות אנשיה המוזרים של העיר, כתיבה שהתאפיינה במבט [[הומניזם|הומניסטי]] וחומל וטורים שנכתבו מנקודת מבטה של [[כלב]]תו לירה.

 

 

{{ציטוט|תוכן=במחצית השנייה של [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] היה יורם בר אחד מעיתונאי הרוק המעניינים והחשובים ביותר בארץ. הוא כתב במקומון כל העיר הירושלמי על האמנות והתרבות שנמצאת בשוליים ובעיקר על מוסיקת רוק מהארץ ומחו"ל. היתה לו אהבה מיוחדת לפאנק ולכל מה שמריח מאנטי-ממסדיות. אמנם קשה למדוד איזו השפעה היתה לכתבות שלו על הסצנה הירושלמית ועל המוסיקה הישראלית, אבל תחושת השליחות שלו והמחויבות הבלתי מתפשרת לנושא היתה מדבקת ומרגשת ובוודאי נתנה רוח גבית לאותם יוצרים רבים שכמעט איש לא שם לב אליהם. לצד מיכאל רורברגר בהעיר לא היה נאמן ממנו לנושא קידום מוסיקה אלטרנטיבית ולא ממוסחרת בארץ.|מרכאות=כן|מקור=[[יואב קוטנר]]<ref>[http://www.rockbar.co.il/home.rock/memories מדברים על יורם]</ref>}}