הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
שורה 14:
ב-[[1943]] הוחלף נויראט באופן רשמי ב[[וילהלם פריק]], שר הפנים הנאצי. פריק קיבל לידיו גם את סמכויות "סגנו" דליגה, שלקה ב[[התקף לב]].
 
במהלך החודשים הראשונים לקיום הפקוטקטורט, היה הממשל מתון יחסית. נויראט היה מראשי השמרנים ב[[רפובליקת ויימאר]], ששרדו במשטרו של היטלר, ונראה כי מונה לפרוטקטור על מנת לסבר את אזנן של המעצמות הזרות בדבר טיבו של משטר הכיבוש. הממשלה הצ'כית המשיכה בקיום פורמלי, על אף שלא היו לה כל סמכויות, ופעולות הגסטאפו הופנו במיוחד כלפי פוליטיקאים[[פוליטיקאי]]ם ואנשי האינטליגנציהה[[[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]]. עם זאת, ב-[[28 באוקטובר]] [[1939]], הוא יום השנה לעצמאות צ'כוסלובקיה, הפגינו רבים כנגד הכיבוש, הפגנות שדוכאו ביד רמה. סטודנט שנפצע במהומות, בשם [[יאן אופלטל]], מת מפצעיו ב-[[15 בנובמבר]] [[1939]], דבר שהביא למהומות סטודנטים. התסיסה האזרחית דוכאה באכזריות. גל של מעצרים של סטודנטים ומורים, משלוח של מאות מהם ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] וסגירת כל האוניברסיטאות הביאו לדעיכת ההתנגדות.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בסתיו [[1941]], אימץ הרייך מדיניות רדיקלית יותר כלפי הפרוטקטורט. פושע המלחמה מן ה-[[SS]], [[ריינהרד היידריך]], שהיה ידוע כאדם אכזר וחסר מעצורים, מונה לסגנו של נויראט. הוא הוציא להורג את ראש הממשלה הצ'כי [[אלואיס אליאש]], אירגן מחדש את הממשלה הצ'כית, ואסר על קיומם של מוסדות תרבות צ'כים. הוא החל במשלוח יהודים למחנות ריכוז, ובמיוחד אל מחנה [[טרזין]], שהפך ל[[גטו]], ולתחנת מעבר ליהודי אירופה בדרכם אל ההשמדה במזרח.