הבדלים בין גרסאות בדף "עידוש כבידתי"

הוסרו 8 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
עיצוב
(קרן - נקבה. "קרן שמש ראשונה" ולא "קרן שמש ראשון".)
מ (עיצוב)
[[תמונהקובץ:Gravitational lens-full.jpg|ממוזער|300px250px|עידוש כבידתי - איור]]
'''עידוש כבידתי''' (ב[[אנגלית]]: '''Gravitational Lensing''') הוא תופעה בה קרני [[אור]] מתעקמות סביב גוף בעל [[מסה]] ועקב כך יוצרות תופעות [[אופטיקה|אופטיות]] של הסחה, הגברה ועיוות בדמות של העצם. התופעה של עידוש כבידתי היא חיזוי של [[תורת היחסות הכללית]] שפיתח [[אלברט איינשטיין]] והייתה אחד המבחנים הראשונים לאישושה. כיום, תופעה זו מוצאת שימוש רב ב[[אסטרונומיה]] ככלי לבצע תצפיות ולחקור את [[היקום]].
 
== תיאור התופעה ==
=== מבוא ===
[[תמונהקובץ:Gravitationell-lins-4.jpg|ממוזער|300px250px|צילום של עידוש כבידתי כפי שצולם על ידי [[טלסקופ החלל האבל]]. הגדילו את התמונה כדי לצפות בדמויות המעודשות.]]
[[תמונהקובץ:Abell.lensing.arp.750pix-2-.jpg|ממוזער|300px250px|תקריב של אזור מהתמונה הקודמת ובו דמויות של עידוש כבידתי מוקפות בעיגול.]]
עידוש כבידתי היא תופעה בה [[גרביטציה]] מעצם מאסיבי (עצם עם הרבה [[מסה]]) מעקמת את [[קרן אור|קרני האור]], בצורה דומה ל[[עדשה]]. כתוצאה מכך, המסלול של האור מהמקור מתעקם, ומתקבלת דמות מעוותת. יתרה מכך, מיקומה של הדמות בשמים שונה ממיקומו של המקור ולעתים קרובות רואים מספר דמויות ולא דמות אחת. כאשר המקור, העדשה והצופה נמצאים על ציר אחד, הדמות של המקור מתעוותת ל[[טבעת (גאומטריה)|טבעת]] המקיפה את העדשה. תופעה זו הוזכרה לראשונה על ידי צ'וולסון (Chwolson) ב-[[1924]] ונוסחה באופן מתמטי על ידי [[אלברט איינשטיין]] ב-[[1936]]. בדרך כלל, המקרים בהם העצם נמצא בדיוק על ציר העדשה הם נדירים, ולכן ניתן לראות מספר דמויות מעוותות לצורת קשת. באמצעות ניתוח הדמויות בשמים ניתן ללמוד על התפלגות המסה בעדשה (למשל: מהי מסת העדשה) ולהפך: כאשר ידועה מהי התפלגות המסה באזור העדשה, ניתן לחשב מהן הדמויות שיראו בשמים.
 
== עקרונות מתמטיים ==
במקרה שבו המרחק בין קרן האור לגוף המסיבי גדול מאוד מ[[רדיוס שוורצשילד]], שדה הכבידה הפועל על הקרן חלש יחסית. קירוב זה נקרא "קירוב השדה החלש" (או באופן אנלוגי ל[[אופטיקה]]: "קירוב העדשה הדקה"). בקירוב זה אפשר לעבוד עם [[קירוב זוויות קטנות]] ( <math>\ \theta \approx \sin \theta \approx \tan \theta</math> ) ניתן לחשב את זווית ההסחה שיוצרת עדשה כבידתית בעלת סימטריה כדורית ומסה M. זווית זו נתונה על ידי
[[תמונהקובץ:Grav-lensing01.png|ממוזער|250px|איור המציג עידוש כבידתי כאשר העצם, העדשה והצופה נמצאים על אותו ציר]]
: <math>\ \alpha = \frac{4GM}{c^2 b} = \frac{2 r_s}{b}</math>
כאשר:
29,492

עריכות