חיל רגלים ממוכן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לקריאה נוספת: קטלוג כפול + תבנית שגוייה |
|||
שורה 21:
=== בתקופה שבין מלחמות העולם ===
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ולקראת סופה, נדרשו הצבאות הלוחמים לפתרון בעיית הקיפאון בשדה-הקרב: בעוד שהחפירות והמכשולים מנעו כל אפשרות של הסתערות רגלים, גם התקפות [[טנק]]ים שהופיעו זה מכבר בזירות הלחימה, ה[[ארטילריה]] ופשיטות לא הצליחו להכריע את ההגנה. הסיבה לכך הייתה ש[[עוצבה|עוצבות]] רגלים, שהיו עיקר הכוח של צבאות אותה התקופה, לא הצליחו לעמוד בקצב ההבקעה ולא הגיעו לשדה-הקרב מספיק מהר כדי לנצל את הצלחת ההתקפה הראשונית, והוכרעו כשהמגן הספיק להתארגן-מחדש. כוחות [[חיל פרשים|פרשים]] הפכו לפגיעים מדי ברוב שדות-הקרב עם התרחבות השימוש בארטילריה (עם זאת, הם עתידים להישאר בשירות עד לאמצע [[מלחמת העולם השנייה]]). כוחות חי"ר רכובים על משאיות (חי"ר ממונע) הצליחו להשיג תנועה מהירה, אולם כלי-הרכב דרשו תשתית [[תחבורה]] איכותית ([[כביש]]ים) או לפחות שטח פתוח וקרקע מוצקה. הם לא הצליחו לחצות את שדה-הקרב זרוע ה[[מכתש
הפתרון היה טמון בכלי רכב זחליים בעלי הנעה בכל הגלגלים, אולם הצבאות לא הצטיידו בכלי רכב כאלה עד להתחמשות מחדש ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. [[הצבא הבריטי]] הקים ב-[[1927]] את [[הכוח הממוכן הנסיוני]], אולם זנח את רעיון מיכון הגייסות עקב קשיי תקציב. לעומת זאת, קצינים כמו [[היינץ גודריאן]] ה[[גרמניה|גרמני]] ו[[מיכאיל טוכאצ'בסקי]] ה[[ברית המועצות|סובייטי]] הכירו בכך שבעוד שיחידות טנקים יהפכו לעיקר כוחו של הצבא המודרני, הם יזדקקו לסיוע צמוד של חיל-רגלים וחילות אחרים (כמו פלסים או [[חיל הנדסה]]). יחידות סיוע אלו יצטרכו לנוע באותו הקצב כמו הטנקים. כשגרמניה החלה להתחמש מחדש לקראת [[מלחמת העולם השנייה]], צוידו כמה מהיחידות ב[[דיוויזיה|דיוויזיות]] המשוריינות בזחל"מים שיכלו לעמוד בקצב הטנקים כמעט בכל שטח. גם ב[[צבא צרפת]] הוקמו דיוויזיות "ממוכנות קלות", שחלק מיחידותיהן צוידו בנגמ"שים זחליים. אולם בעוד שה[[דוקטרינה צבאית|דוקטרינה]] הגרמנית גרסה שיש להשתמש ביחידות הממוכנות על-מנת לפרוץ פרצות בחזית, להבקיע במהירות לעורף האויב ולכתרו (דוקטרינה הידועה בכינוי "[[בליצקריג]]"), הצרפתים ייעדו את הכוחות הממוכנים להזזת כוחות [[מילואים]] במהירות לרוחב החזית על-מנת לסייע בהגנה עליה.
| |||