רעידה עוקבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WeggeBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: da:Efterskælv
מ הגהה ראשונית
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רעידת אדמה|אחר=ליקר|ראו=[[אפטרשוק (ליקר)]]}}
'''רעידה עוקבת''' ([[אנגלית]]: '''Aftershock''') היא [[רעידת אדמה|רעידת אדמה עוקבת]] המתרחשת לאחר רעידת אדמה קודמת, המכונה "[[רעידת האדמהאדמה הראשיתראשית]]" (Mainshock). הרעידה העוקבת מתרחשת תמיד באותו אזור של רעידת האדמה העיקרית והיא תמיד בעוצמה נמוכה יותר ב[[מגניטודהסולם ריכטר]] נמוכה יותר. אם עוצמת הרעידה העוקבת גדולה יותר מהרעידה הראשית, מתחלפים המונחים והרעידה העוקבת היא זה שתחשב מעתה בתור הרעידה הראשית ואילו הרעידה הראשית תיקרא "[[רעידה מקדימה]]" (Preshock). רעידות עוקבות הן רעידות אדמה קטנות יותר הנוצרות ב[[קרום כדור הארץ]] באזור של [[מישור ההעתק]] של הרעידה הגדולה.
רעידות עוקבות הן רעידות אדמה קטנות יותר הנוצרות ב[[קרום כדור הארץ]] באזור של [[מישור ההעתק]] של הרעידה הגדולה.
 
מרבית הרעידות העוקבות ממוקמות מעל לכל איזור הקרע ומתרחשות לאורך מישור ההעתק עצמו או לאורך [[העתק|העתקים]] נוספים באותה יחידת [[נפח|הנפח]] שהושפעה על ידי המאמץ שנקשר ברעידה הראשית. באופן טיפוסי, הרעידות העוקבות ממוקמות עד למרחק הזהה לאורך הקרע ממישור ההעתק.
 
התבנית של הרעידות העוקבות עוזרת לאשר את גודל השטח שעבר החלקה במהלך הרעידה הראשית. ב[[רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)]] וב[[רעידת האדמה בסצ'ואן (2008)]], תפוצת הרעידות העוקבות מראה ש[[אפיצנטרמוקד רעידת אדמה|שהאפיצנטרמוקד רעידת האדמה]] נמצא למעשה באחד מקצותיו של איזור ההחלקה, דבר המצביע על א-סימטריה חזקה בהתפשטותו של הקרע.
 
==גודל הרעידות העוקבות ותדירותן==
שורה 17 ⟵ 16:
כאשר-
* '''''(t) n ''''' הוא קצב רעידות האדמה שנמדד בזמן מסוים לאחר הרעידה הראשית
* '''''k''''' מייצג את ה[[אמפליטודהמשרעת]]
* '''''c''''' מייצג את זמן תחילת ה"מערכת"
 
שורה 28 ⟵ 27:
 
לפי משוואות אלה, קצב הרעידות העוקבות דועך במהירות עם הזמן. קצב הרעידות העוקבות [[פרופורציה|פרופורציונלי]] ל[[הופכי]] של הזמן מאז הרעידה הראשית. לפיכך, לא משנה מהו הסיכוי להתרחשותה של רעידה עוקבת ביום הראשון, ביום השני הסיכוי כבר יהיה מחצית מכך, ביום השלישי כשליש וכן הלאה, כש- p'''''=1'''''.
 
נוסחאות אלה והצבת נתונים בהן משקפות רק את מרבית רעידות האדמה אך כמובן שלא את כולן שכן זהו [[חוק אמפירי]] ואין לו די אחיזה במציאות.
 
===[[חוק בת']]===
[[קובץ:Gutenberg-richter.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
חוק נוסף המתארזה מתאר התנהגות של רעידות עוקבות ולפיו ההבדל בעוצמות בין רעידת האדמה הראשית לרעידה העוקבת הגדולה ביותר בדרך כלל קבוע ועומד על 1.1-1.2 [[סולם ריכטר|בסולם ריכטר]].
 
===[[סולם ריכטר|חוק גוטנברג-ריכטר]]===
רצף רעידות עוקבות יתאים לרוב ליחס [[ריכטר|גוטנברג-ריכטר]] המתייחס לקשר בין [[מגניטודה|המגניטודה]]העוצמה למספר רעידות האדמה באיזור מסויםמסויים בפרק זמן מסויםנתון.
 
<math>\!\,N = 10^{A - b M}</math>
 
כאשר:
*'''''N''''' מייצג את מספר האירועים המתרחשים במגניטודהבעוצמה מסויימת
*'''''M''''' מייצג את המגניטודה המינימלית
*'''''A''''' ו- '''''b''''' הם קבועים
שורה 46:
 
==השפעתן של רעידות עוקבות==
רעידות עוקבות מסוכנות ביותר עקב היותן בלתי צפויות, חזקות ועקבוחזקות יכולתןוביכולתן להגביר את הנזק שלולו גרמה רעידת האדמה הראשית. לדוגמא, מבנים שזועזו ברעידת האדמה הראשית עלולים לקרוס כתוצאה מהרעידה העוקבת. לרעידות אדמה גדולות יש ארעידותרעידות עוקבות גדולותבעוצמה גבוהה שיכולות להמשךלהימשך חודשים ואף שנים רבות,. כשמדוברדוגמה באזורלכך של שקט [[סייסמילוגיה|סייסמי]] יחסי כמו במקרה שלהיא [[רעידת האדמה בניו מדריד (1812)]] שבמזרחבמזרח [[ארצות הברית]], שהתרחשה באזור של שקט [[סייסמולוגיה|סייסמי]] יחסי, שרעידות עוקבות שלה עדיין מתרחשות מפעם לפעם על פי [[חוק אומורי]] שלעיל. באזורים סייסמיים פעילים ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה, שרובן אינן מורגשות ולפיכך רצף הרעידות העוקבות מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.
באזורים עם פעילות סייסמית ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה שרובן אינן מורגשות ולפיכך, רצף הרעידות העוקבות מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.
 
באופן דומה ללרעידותלרעידות עוקבות, ישנן לעתים גם רעידות אדמה בעוצמות משתנות '''לפני''' בואה של רעידת האדמה הראשית, ומדענים רבים מקווים למצוא את הדרך להעריך באמצעותן מתי היא תגיעתתרחש ומה תהיה עוצמתה.
 
[[קטגוריה:סייסמולוגיה]]