הבדלים בין גרסאות בדף "השמיים שבתוכי"

אשה => אישה; תקלדות
(אשה => אישה; תקלדות)
[[תמונה:Hashamaim shebetokhi.jpg|שמאל|250px|עטיפת הספר]]
'''השמים שבתוכי''' הוא מהדורה חדשה ומורחבת של [[יומן|יומנה]] של [[אתי הילסום]] - אשהאישה צעירה וליברלית, [[יהודי|יהודייה]] [[הולנד|הולנדית]] שחיה ב[[אמסטרדם]] בתקופת השואה.
 
==רקע==
היומן הוא למעשה מספר מחברות בכתב יד צפוף, שנכתבו בשנים [[1941]]-[[1943]], שנערכו לכדי כרך אחד וראו אור לראשונה ב[[הולנדית]] בשנת [[1982]], ומאוחר יותר גם ב[[עברית]], תחת השם "חיים כרותים" ([[הולנדית]]: Het Verstoorde Leven).
 
היומן, שנכתב לא הרחק ממקום מחבואה של [[אנה פרנק]], נכתב על רקע שנות הכיבוש ה[[נאציזם|נאצי]] בהולנד. אולם להבדיל מיומנה של פרנק, מדובר ביומן של אשהאישה בוגרת, עצמאית ושוחרת ידע בשנות העשרים לחייה, שכבר הספיקה לסיים [[תואר שני]] בלימודי [[משפטים]] והמשיכה ללמוד [[פסיכולוגיה]] ו[[שפות סלאביות|לשונות סלאביות]].
 
ביומן מתארת אתי הילסום את משפחתה, את חייה, את חיי האהבה שלה ואת התפתחותה הרוחנית, ועושה זאת בגילוי לב וללא כחל ושרק. היומנים המתינו כארבעים שנה מוסתרים מעין רואה, וכאשר נחשפו פורסמו תחילה ב[[הולנדית]] (בידיעל ידי בית ההוצאה האן), ולאחר מכן בלמעלה מעשר [[שפה|לשונות]] נוספות.
 
הסופר [[אהרן אפלפלד]] כותב בהקדמה לספר, כי יומן זה הוא אחת התעודות המפעימות שראו אור בשנים האחרונות:
 
==ציטוט מתוך הספר==
{{ציטוט|תוכן=יום ששי, 7 וחצי בערב. אחר הצהריים עיינו גלסנר ואני בציורים יפניים. ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים. אני שונאת ריבוי מילים. הייתי רוצה לכתוב מליםמילים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מליםמילים שכל מטרתםמטרתן להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המליםהמילים צריכות להדגיש את השתיקה, כמו בציור היפני, שמצויר בו ענף פורח בפינה התחתונה. כמה משיכות מכחול מעודנות - אבל דיוק בקטן שבפרטים - ומסביבן החלל הרחב, לא חלל ריק אלא חלל מלא השראה.|מקור=עמ' 77|מרכאות=כן}}
 
==לקריאה נוספת==