כוס של ברכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: + |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 34:
'''בימי [[צום#הצום בדתות#הצום ביהדות|צום]]''' - כאשר יש ברית מילה בימי צום עולה השאלה כיצד מתבצע דין כוס של ברכה: מצד אחד אסור לשתות מן היין, ומצד שני אין לברך על יין בלי שמישהו ישתה ממנו. לדעת ה[[שולחן ערוך]] (אורח חיים סימן תרכא סעיף ג) יש לערוך את הברית ללא כוס יין, וכך המנהג ברוב עדות המזרח. לדעת ה[[רמ"א]] יש לברך על היין, ולתת לתינוק הנימול לשתות מעט ממנו, וכך מנהג האשכנזים. בדברי ה[[גאונים]] הוזכרה אפשרות שלישית, לברך על הכוס ולא לשתות ממנו כלל עד צאת הצום: ברכת "בורא פרי הגפן" איננה רק על השתייה וההנאה מן היין, אלא גם על התועלת בבריאתו לכבד את הטקס<ref>מקורות לדעה זו ב'אוצר הגאונים' ערובין דף מ, ובשו"ת יביע אומר מאת הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז יורה דעה סימן כג</ref>. אפשרות זו איננה נהוגה למעשה כיום.
'''בהעדר יין''' - בתלמוד<ref>מסכת פסחים דף קז עמוד א</ref> נאמר שבמקום שבו [[בירה]] ("שכר") היא התחליף ליין ("חמר מדינה" - היין של המדינה) - ניתן להשתמש בה להבדלה. היתר זה מקובל גם לגבי מי שקשה לו לשתות יין מסיבה בריאותית. מן האמור לגבי הבדלה למדו פוסקי ההלכה גם לגבי שאר סוגי כוס של ברכה, והתירו את השימוש ב"חמר מדינה" בעת הצורך אפילו בארבע כוסות בליל הסדר<ref>סימן תפג סעיף א ברמ"א</ref>, אך לגבי הקידוש בליל שבת הדעות חלוקות<ref>הרמב"ם (הלכות שבת פרק כט הלכה ז) סובר שבקידוש נדרש יין דווקא, ואילו ה[[רבינו אשר|רא"ש]] (פסחים פרק י סימן יז) מתיר חמר מדינה. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רעב סעיף ט) הובאו שתי הדעות.</ref>.
קיימים חילוקי דעות בין רבנים בימינו על הגדרת "חמר מדינה": יש אומרים שרק משקה חריף ומשכר יכול להחשב "חמר מדינה"
<ref>הרב [[עובדיה יוסף]], שו"ת יביע אומר חלק ג אורח חיים סימן יט.</ref>, ויש אומרים שכל משקה נחשב כ"חמר מדינה" אם יש לו חשיבות והוא מוגש לאורחים ומקובל לשתייה בעיר זו, כמו קפה או מיצים טבעיים, אבל לא מים ומשקאות קלים<ref>הרב [[משה פיינשטיין]], שו"ת אגרות משה חלק ב סימן עה; [[אליעזר ולדנברג|ציץ אליעזר]] חלק ח סימן טז.</ref>.
== קישורים חיצוניים ==
| |||