שיקום (רפואה) – הבדלי גרסאות

ה'''שיקום''' מתמקד במגבלות התפקוד הנובעות מליקויים פיזיים (לדוג'- ניידות), חושיים (לדוג'- [[ראייה]], [[שמיעה]]), אורגניים (לדוג'- [[סכרת]], [[אפילפסיה]], [[שיתוק מוחין]]), אינטלקטואליים (לדוגמה - למידה), או פסיכיאטריים (לדוג'- [[סכיזופרניה]], סוגים של [[דיכאון]]). הגדרה נוספת הגו פלוריאן ושות': שיקום הינו תהליך דינאמי בו צוות רב מקצועי מסייע לאנשים עם נכות או מוגבלות לממש, ליצור או לגלות את מקסימום הפוטנציאל האפשרי בתחום הפיזי, הנפשי, המשפחתי, החברתי, הכלכלי-תעסוקתי ומילוי שעות הפנאי . כלומר זהו תהליך גמיש, הן למטפל והן למטופל. תהליך זה מתרחש בהקשר מערכתי, ולכל האספקטים המערכתיים ישנה השפעה המשתלבת לכדי תמונת התמודדות כללית. מיצוי הפוטנציאל מתייחס לשאיפה לשחזר ולאחזר בצורה המיטבית את היכולות הקודמות, תוך כדי פיתוח אסטרטגיות התמודדות ופיצוי עם היכולות שנותרו או שוקמו בחלקן. שיקום טוב יכול להיעשות רק בשילוב של צוות רב תחומי: רופאים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, עו"ס ועוד.

מחקרים מראים כי קצב התמותה בשנת [[1990]] פחת בכ- 50% בארה"ב[[ארצות הברית]] יחסית לשנים קודמות. הרפואה המודרנית, שיפור ההיגיינה, התפתחות תחום התזונה ועלייה בתוחלת החיים תרמו לכך שיותר אנשים שבעבר נפטרו בשל חוסר יכולת של הרפואה להצילם – נשארים בחיים. מצב זה יצר אוכלוסייה חדשה של אנשים בעלי נכויות מסוגים שונים שיש צורך לאפשר להם רמת תפקוד אופטימאלית, הן במישור הפיזי והבריאותי והן במישור הנפשי.