תפילה (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
חכמי ה[[משנה]] סידרו את הבסיס ל[[תפילה|תפילות]] שאנו מכירים כיום. אולם יש תפילות שנאמרו עוד בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים: למשל קריאת שמע - שאת הפרשה הראשונה שלה, בנוסף ל[[עשרת הדברות]], היו קוראים בבתי כנסת במקביל להקרבת ה[[קורבן (יהדות)|קרבנות]] בבית המקדש (הוכחה לכך נמצאה עם התגלותו של [[פפירוס נש]]). תפילות חוברו גם במועדים מאוחרים יותר. תפילה שחוברה ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] היא [[תפילה לשלום המדינה]].
ישנה מחלוקת האם תפילה היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת ה[[רמב"ם]] התפילה היא מדאורייתא שנאמר: "ועבדתם את ה' אלוקיכם" ואין עבודה אלא תפילה. חולק עליו ה[[רמב"ן]] שטוען כי תפילה היא מדרבנן כי שרואה אותה כחסד שעושה ה[[
התפילות היו קיימות תמיד, אבל הן התמסדו לאחר שהאקט הדתי הציבורי, של הקרבת קורבנות בשם העם כולו, חדל מלהתקיים עם חורבן הבית, ומאז הוגדרו תפילות הציבור כתחליף להקרבת הקורבנות ושמותיהן נגזרים משמות הקורבנות (תמיד של שחר, תמיד של בין הערביים ושאריות של תמיד זה שהיו נשרפים למשך כל הלילה וכן קורבן מוסף בחגים).
בהיעדר בית מקדש להקריב בו קרבנות חובה אלו, הייתה התפילה למוסד המאחד את עם ישראל והמעניק לו את סדירות הקשר עם האל, וברוח זה פירשו חכמים את הפסוק {{הדגשה|"וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ|ספר [[הושע הנביא|הושע]], פרק י"ד, ג}}.
כלומר כאשר אין באפשרותנו להקריב פרים [[בית המקדש|בבית המקדש]] נתפלל
אחד מנוסחי התפילה המוקדמים שיש בידנו הוא מתפילתו של משה על [[מרים הנביאה|מרים]] אחותו:
שורה 61:
כאן מחלק הרמב"ן בין האדם מתפלל תפילה פסולה, שמטרתה היא לשעבד את רצון האל לרצונו של האדם, ובין המתפלל תפילה כשרה, היודע שאין בכח תפילתו לשנות משהו ברצון האל.
גם לדעת ה[[רמב"ם]] מטרת התפילה אינה בשינוי רצון
לדעת ה[[רמח"ל]] (ספר דרך ה'), באמצעות בקשת הצרכים בתפילה מתרומם האדם משפלות ההשתדלות החומרית בעולם. כאשר האדם עוסק בענייני העולם הוא שוקע בגופניות ובחומריות. תיקון המציאות העגומה הזאת מתבצע בתפילה, כאשר מבקש האדם את צרכיו בתפילה, הוא מראה שתולה את ביטחונו באל, דבר שמונע ממנו לשקוע באופן מוחלט בהבלי החומר.
| |||