Epstein-Barr virus – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odedee (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
עברות - תסמין ותסמינים הן מילות מוכרות מספיק, ולכן ההחלפה לא בעייתית
שורה 9:
'''וירוס אפשטיין בר''', או בקיצור '''EBV''', הוא [[נגיף|וירוס]] בן למשפחת וירוסים מחוללי ה[[הרפס]] (herpesvirus), והוא אחד מן הוירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הוירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. ב[[ארצות הברית]] למשל, 95% מן הבוגרים בין הגילאים 35-40 כבר נדבקו בוירוס בעבר.
 
[[תינוק|תינוקות]] נהיים פגיעים ל-EBV, מרגע שסרה מעליהם הגנת [[המערכת החיסונית]] של האם. כאשר תינוקות או ילדים צעירים, נדבקים בוירוס, בדרך כלל הדגמה של ה[[סימפטוםתסמין|סימפטומיםתסמינים]] תהיה קלה ולא משמעותית, או שלא יראו סימפטומיםתסמינים בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "[[מחלת הנשיקה]]" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). הסימפטומיםהתסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, [[בלוטות הלימפה|בלוטות לימפה]] מוגדלות, לעתים יתפתח מצב של הגדלת [[טחול]] או [[כבד]]. לעתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או [[מערכת העצבים]] במהלך המחלה.
 
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות [[רוק (ביולוגיה)|רוק]] של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדר"כ, כמו באוויר או על ידי מוצרי [[דם]]. אין אמצעים מיוחדים אשר ניתן לנקוט על מנת למנוע הדבקה בנגיף, אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין, ואינם מראים שום סימפטומיםתסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת הסימפטומיםהתסמינים ינוע בין 4-6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך הסימפטומיםהתסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.
 
הטיפול במחלה נועד להקל על הסימפטומיםהתסמינים בלבד, ואין שום תרופה או [[חיסון]] יעילים. בדר"כ המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הוירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הוירוס, אולם הם יחלפו ללא סימפטומיםתסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. [[אציקלוביר]] מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה‏‏<ref>‏{{מרק|עמ' 920}}‏</ref>.
 
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של [[גידול סרטני|גידולים סרטניים]], [[לימפומת בירקיט]] ו[[קרצינומה]] של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.