ויקיפדיה

יהודה יערי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏ספריו: כאור יהל - הוצאה
מ קישורים פנימיים
שורה 4:
יהודה ואלד נולד בשנת 1900 ב[[טרנוב]]<ref name = "שלומיאל">'''שלומיאל מצא צל''' - [[ספריית "תרמיל"]] (1985) ISBN 965-05-0207-6</ref> שב[[גליציה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. משפחתו הייתה יהודית מסורתית, והוא אחיו הצעיר של [[אברהם יערי]]. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר", שהפכה ב-[[1916]] ל"[[השומר הצעיר]]". לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקש לעלות עם חבריו לתנועה ל[[ארץ ישראל]], ולשם כך היה עליהן לחצות גבולות בדרכים לא חוקיות, מחשש שיהיה עליהם להתגייס ל[[צבא]] אם יפנו לקבל אישורים רשמיים. את דרכם עשו ברגל דרך [[הרי הקרפטים]] עד ל[[ברטיסלבה]] שב[[צ'כוסלובקיה]], שם הצהירו במרמה כי הם פליטי ארץ ישראל שהוגלו על ידי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], ובקשו לחזור ארצה, ובזכות זה קיבלו את האישורים הדרושים מה[[שגרירות]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] ב[[פראג]]. לשם העמדת הפנים שהוא יליד הארץ, שינה את שם משפחתו ליערי. על סיפון ה[[אוניה]] לארץ ישראל פגש את [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], ששב ארצה מכינוס [[הפועל הצעיר]] ו[[צעירי ציון]] בפראג, ולימים סיפר שפגישה זו השפיעה עליו עמוקות<ref name="חתחתים">יהודה יערי, '''בדרך חתחתים''', בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת יהודה ארז, הוצאת [[עם עובד]] [[1964]], כרך ב', עמ' 882-892</ref>.
 
עם עלייתו לארץ ב-[[1920]], עבד בייבוש ביצות העמק<ref name="שלומיאל" />, בהכשרת הקרקע ב[[קריית ענבים]] וב[[רוחמה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[גדוד שומריה]] בסלילת כביש [[חיפה]]-[[נצרת]]. במחנה הגדוד יזם והפיק את הצגתו הראשונה של המחזה "[[הדיבוק]]" בארץ ישראל, ומחזות נוספים, על ידי חברי הקבוצה<ref name="חתחתים" />. היה בין חברי "קיבוץ א' של השומר הצעיר", אשר הקימו ב-[[1922]] את [[קיבוץ]] [[בית אלפא]]. ב-[[1926]] עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת 1928 למד [[ספרנות]] ב[[מכון פרתפראט]]<<ref name = "covenant">Yaari, Yehuda: The Covenant - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965) </ref> ב[[ניו יורק]]. בשנת 1931 שימש כספרן ומורה לעברית ב-[[אוניברסיטת Queen'sקווינס University(קנדה)|אוניברסיטת קווינס]] ([[קינגסטון, אונטריו|קינגסטון]], [[קנדה]]).<ref name="covenant" /> בשובו ארצה, בשנת 1933, היה לספרן בביתב[[בית הספרים האוניברסיטאיהלאומי והאוניברסיטאי]]<ref name="שלומיאל" />, ואחר-כך עבד בלשכת [[קרן היסוד]] בירושלים, שם כיהן כראש מחלקת המידע והפרסום, ואח"כ כמזכיר כללי<ref name="covenant"/>. בשנת 1955 הצטרף יערי לצוות [[משרד החוץ]] ובשנים 1955-1957 היה [[נספח תרבות]] בצירות ישראל בשוודיה. אחר כך היה ראש המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ ולבסוף הקונסול הכללי של ישראל באמסטרדם.<ref name="covenant" />
 
לאחר עזיבתו את הקיבוץ החל לכתוב סיפורים, שפורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. [[רומן]] ראשון שלו, "כאור יהל", התפרסם כ[[סיפור בהמשכים]] ב[[עיתון]] [[דבר (עיתון)|דבר]] החל משנת [[1934]], ויצא לאור בספר בשנת [[1937]].
שורה 40:
* '''תשובתו של אביגדור שץ''' - רומן, הוצאת [[ספריית פועלים]], [[1986]]
<div style="direction: ltr;">
* Yaari, Yehuda: '''The Covenant''' - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965)
</div>
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_יערי"