פאיז ביי אל-אידריסי – הבדלי גרסאות

בתקופת [[המנדט הבריטי]] התגורר פאיז ביי אידריסי לסירוגין בשני בתים שבבעלותו, בימי הקיץ בביתו ב[[רמאללה]] הקרירה ובימי החורף בביתו ב[[יריחו]], וחילק את זמנו בין שתי נשיו. בשנת [[1920]] הצטרף למשטרת המנדט ושירת בה כקצין. ב[[שנות השלושים]] נתמנה למפקד גזרת הגבול המזרחי שבין [[ארץ ישראל]] ל[[עבר הירדן]], שמ[[בית שאן]] ועד יריחו.

 

 

בימי ה[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט]] גילה אידריסי נאמנות ל[[בריטים]] ולא פעם היה מטרה לנסינות התנקשות של המורדים אך תמיד הצליח להחלץ ללא פגע.

מאוחר יותר נתמנה לסגנו של מפקד משטרת מחוז [[ירושלים]] ומפקד משטרת הכפרים שבמחוז. מטהו היה בבנין ה[[קישלה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. בשנת [[1939]] בא הגנרל [[אדמונד איירונסיד]] לבנין הקישלה לפגוש את אידריסי ששמו יצא לפניו. אידריסי נשא בתפקידו זה בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופת סכנת הפלישה ה[[נאצים|נאצית]], שכונתה לאחר מכן בכינוי [[מאתיים ימי חרדה]], היה אידריסי מפקדו של [[חביב כנען]], לימים [[עיתונאי]] וחוקר תולדות [[היישוב]], שהיה אז מפקד אחת מתחנות המשטרה במזרח ירושלים. חביב כנען תיאר אותו בספרו "מאתיים ימי חרדה":

 

 

ב [[10 במאי]] [[1942]] קרא אליו אידריסי את חביב כנען והזהיר אותו במלים הבאות: