פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"המשולש" בתקופת המנדט 1938]]
[[קובץ:Benyehuda.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים המשולש וסביבתו]]
ב[[ירושלים]], '''המשולש''' הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות [[רחוב יפו|יפו]], [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ו[[מדרחוב בן יהודה|בן יהודה]], היוצרים צורת [[משולש]].
 
== סקירה כללית ==
=== מאפיינים אורבניים ===
המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים מרביתכל הרחובות שבצלעותיו וביןשבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות. אזור, המשולשוהוא מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
 
=== מאפיינים פיזיים ===
במהלך מרבית המאה העשרים, מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] היו במשולש או בסמיכות לו. במשולש היו [[קולנוע ציון]] וקולנוע הבירה/קולנוע אימפריה. במרחק רחוב אחד ממנו היו [[קולנוע אוריון]] [[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]. במרחק שני רחובות ממנו, ברחוב הלל, היו הקולנועים אורנע ואורגיל ורון. קולנועים אחרים היו במרחק פחות מעשר דקות הליכה ממנו - [[קולנוע אדיסון]], [[בית אגרון]], [[קולנוע כפיר]], קולנוע תל-אור, [[קולנוע רקס]] ו[[קולנוע מיטשל]].
 
כמו [[מרכז עירוני ראשי|מרכזה העירוני הראשי]] השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ב[[רחוב יפו]] - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין [[שער יפו]] ל[[כביש 1|כביש תל אביב ירושלים]]. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו [[בניין הכנסת הישן]] שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את [[הכנסת]].
 
== מאפיינים פיזיים ==
שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 [[מ"ר]], והוא [[משולש ישר זווית]] ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת ה[[קודקוד]]ים הם:
* קינג ג'ורג' / יפו – "[[צומת האיקסים]]" - מרכז מסחרי "הפעמון" -, תחילתו של [[רחוב שטראוס]]
* קינג ג'ורג' / בן יהודה – [[מגדל העיר]] ("[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|המשביר]]") ומבואו המזרחי של [[רחוב בצלאל]]
* יפו / בן יהודה – [[כיכר ציון]] וממזרח לה [[נחלת שבעה]].
רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.
 
==היסטוריה שלהיסטוריה המשולש==
את אזור המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר
[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"המשולש" בתקופת המנדט, 1938]]
=== עוגן תחבורתי ותרבותי מוקדם ===
[[רחוב יפו]], רחובה הראשי של ירושלים הגדוש מאורעות בתולדות העיר, מקשר בין [[העיר העתיקה]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב - ירושלים]], ועובר בצפון המשולש.
 
אזור המשולש התהווה כ[[מע"ר|מרכז עירוני ראשי]] במהלך אמצע [[המאה ה-20]]. בעת זו, לא היה בו עדיין אף מדרחוב, ולעומת זאת [[התחנה המרכזית של ירושלים|התחנה המרכזית]] של הבירה פעלה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. באותו זמן שכנה עדיין [[הכנסת]] במבנה [[בית פרומין]] הסמוך לקודקודו המערבי, שהיום ידוע כ"בניין הכנסת הישן". לאורך המאה העשרים, פעלו מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] במשולש או בסמיכות לו. בתחומי המשולש שכנו קולנוע "[[קולנוע ציון|ציון]]" וקולנוע "הבירה" ("אימפריה"); במרחק רחוב אחד משם עמדו קולנוע "[[קולנוע אוריון|אוריון]]" וקולנוע "[[קולנוע עדן (ירושלים)|עדן]]". רחוב נוסף דרומית משם, ברחוב הלל, פעלו בתי הקולנוע "אורנע", "אורגיל" ו"רון". אחרים, כקולנוע "[[קולנוע אדיסון|אדיסון]]" ו"[[קולנוע רקס|רקס]]" וכן אולם הקולנוע ב[[בית אגרון]], פעלו במרחק הליכה קצר מהמשולש.
 
אולם ה[[כדורסל]] של איגוד [[הפועל]] שכן גם הוא לא הרחק, ברחוב שטראוס.
 
עם השנים עקרו כל הפונקציות העירוניות האלו מערבה ודרומה.
 
בהיעדר איפיונים עירוניים מוסדיים (להוציא את [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי|בניין העירייה]] שנמצא כ-600 מטרים מזרחה), מרכז ירושלים נותר תלוי בבעלי עסקים פרטיים ובתיירים הפוקדים אותם.
==היסטוריה של המשולש==
===סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג'===
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים לתוכנית אב, וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
 
אתהמקום אזורהצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
הבריטים החליטו להעתיק את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מהעיר העתיקה מערבה. לצורך כך השמישו הבריטים כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ובית היתומות '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
 
=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|העותעות'מאני]] שקדם לבריטיםלמנדט הבריטי לא זכתה ירושלים לתוכניתל[[תוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
 
הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מהעיר העתיקה מערבה. לצורך כך השמישוהשמיש הבריטיםהשלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] וביתו[[בית יתומים|בית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה שפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
 
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".
===הקמת המדרחוב===
 
הרחוב האלכסוני, - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית,. אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה שפההשפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת [[1983]], לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.
 
=== הקמת המדרחוב ===
אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.
רחוב בן יהודה הפך ל[[מדרחוב]] בשנת [[1983]], לאחר דיונים רבים בשאלת יישום התוכנית. לאורך הרחוב, שהיה ציר תחבורתי מהעיקריים בעיר, פעלו תחנות מוניות, לרבות מוניות בין-עירוניות. גם הסוחרים ובעלי העסקים לא העריכו את התועלת שתבוא להם מבניית מדרחוב. לאחר הנחת מספר גרסאות בידי המתכננים, והכנות של למעלה מעשור, בהן גם תכנון העתקן תחנות המוניות ופיזורן, הוקם המדרחוב, ועם השנים הפך לרחוב המסחר המצליח בירושלים, ולאבן שואבת לתושבים ולתיירים רבים.
 
בסוף [[שנות התשעים]] עברואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברו המדרחוב וסביבתו שיפוץ, כוללשכלל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.
 
=== פעולות טרור במשולש ===
* [[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
* [[פיגוע המקרר]]: ב־[[4 ביולי]] [[1975]] התפוצץ בכיכר ציון [[מקרר]] ממולכד שהונח בה. [[אש"ף]] הודיע על לקיחת אחריות לפיגוע, שבו מצאו את מותם 13 אנשים ושישים נפצעו.
* פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון: ב-[[4 ביולי]] [[1975]] גרם למותם של 13 איש.
* [[הפיגוע המשולש במדרחוב]]: ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] שלח ה[[חמאס]] שלושה מחבלים מתאבדים אל המדרחוב שהביאו למות 5 אזרחים, בהם 3 נערות.
* [[פיגוע התאבדות]] משולש ברחוב בן יהודה ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] גרם למותם של 5 אנשים.
* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] [[פיגוע התאבדות|מחבל מתאבד]] פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
* פיגוע התאבדות[[הפיגוע כפולהכפול במדרחוב]]: ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] גרם למותם שלנרצחו 11 איש ולפציעתםבפיצוץ שארע בשני מוקדים, גם הוא, כקודמיו, שלבידי 188מתאבדים.
 
[[קטגוריה:ירושלים: המשולש|*]]
משתמש אלמוני