המשולש (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכה של 132.66.97.29 לעריכה האחרונה של ברוקולי (בורינג) |
||
שורה 1:
[[קובץ:Benyehuda.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים המשולש וסביבתו]]
ב[[ירושלים]], '''המשולש''' הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות [[רחוב יפו|יפו]], [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ו[[מדרחוב בן יהודה|בן יהודה]], היוצרים צורת [[משולש]].
המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים
▲=== מאפיינים אורבניים ===
▲המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כל הרחובות שבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות, והוא מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
במהלך מרבית המאה העשרים, מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] היו במשולש או בסמיכות לו. במשולש היו [[קולנוע ציון]] וקולנוע הבירה/קולנוע אימפריה. במרחק רחוב אחד ממנו היו [[קולנוע אוריון]] [[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]. במרחק שני רחובות ממנו, ברחוב הלל, היו הקולנועים אורנע ואורגיל ורון. קולנועים אחרים היו במרחק פחות מעשר דקות הליכה ממנו - [[קולנוע אדיסון]], [[בית אגרון]], [[קולנוע כפיר]], קולנוע תל-אור, [[קולנוע רקס]] ו[[קולנוע מיטשל]].
=== מאפיינים פיזיים ===▼
כמו [[מרכז עירוני ראשי|מרכזה העירוני הראשי]] השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ב[[רחוב יפו]] - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין [[שער יפו]] ל[[כביש 1|כביש תל אביב ירושלים]]. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו [[בניין הכנסת הישן]] שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את [[הכנסת]].
שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 [[מ"ר]], והוא [[משולש ישר זווית]] ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת ה[[קודקוד]]ים הם:
* קינג ג'ורג' / יפו –
* קינג ג'ורג' / בן יהודה – [[מגדל העיר]] ("[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|המשביר]]") ומבואו המזרחי של [[רחוב בצלאל]]
* יפו / בן יהודה – [[כיכר ציון]] וממזרח לה [[נחלת שבעה]].
שורה 19 ⟵ 23:
רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.
▲[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המשולש בתקופת המנדט, 1938]]
==היסטוריה של המשולש==
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון
הבריטים
▲המקום הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".▼
▲=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
▲לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] שקדם למנדט הבריטי לא זכתה ירושלים ל[[תוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
הרחוב האלכסוני
▲הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה. לצורך כך השמיש השלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ו[[בית יתומים|בית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
▲ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת [[1983]], לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.
▲הרחוב האלכסוני - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית. אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה השפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.
▲=== הקמת המדרחוב ===
בסוף [[שנות התשעים]]
===
*
* פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון: ב-[[4 ביולי]] [[1975]] גרם למותם של 13 איש.
* [[פיגוע התאבדות]] משולש ברחוב בן יהודה ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] גרם למותם של 5 אנשים.
* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]]
*
[[קטגוריה:ירושלים: המשולש|*]]
|