למידה ארגונית – הבדלי גרסאות

במשך שנים רבות התפתח עולם הידע של הלמידה הארגונית וכלי העבודה הקשורים בו (כגון התחקיר) בעיקר בצבאותב[[צבא|צבאות]] וארגוניםובארגונים בטחוניים אחרים. ייתכן והעובדה כי לפעולת ארגונים אלו היתה משמעות בחיי אדם ובנכסים יקרי ערך לחברות ומשטרים הובילה לכך. גם צמיחתם של משטרים דמוקרטיים והפיקוח האזרחי ההולך וגובר על פעולתם של ארגונים בטחוניים דרשהדרשו מהם לפתח את היכולת לתת דין וחשבון, לספק הסברים ולעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של פעולה (מבחינות אתיות ומבחינות מעשיות - רשלנות, תאונות וכו').

בעשרים השנים האחרונות הולךהולכת וגוברת תשומת הלב המושקעת גם בארגונים עסקיים בטיובם של תהליכי הלמידה בארגון, בכדי שישרתו באופן הטוב ביותר את ביצועיו ותוצאותיו. לשינוי זה כמה גורמים: ראשית,
* התפשטות השיטה הכלכלית הקפיטליסטית הגבירה באופן משמעותי את התחרות בשווקים בין גורמים שונים. כל ארגון עסקי מצא עצמו נאלץ להתמודד מול מתחרים רבים וכדי להצליח עליו היה ליצור לעצמו יתרונות. היתרונות יכולים להיות בממדים רבים (מחיר, רמת מוצר, רמת שירות, חדשנות ועוד). כדי ליצור יתרונות אלו ארגונים צריכים ללמוד מהר את המציאות בהשבה הם פועלים, לאבחן היטב את המשמעויות עבור הארגון, לגבש רעיון לפעולה וליישמו. שנית,
* ההתקדמות המואצת בטכנולוגיהב[[טכנולוגיה]] הביאה לכך שמידעש[[מידע]] הפך להיות זמין יותר. התוצאות העסקיות התבררו מהר מאוד, תכתובות שוחזרו ורוכזו בקלות והתנהגויות שונות (של השוק, של הארגון) תועדו בצורה מלאה יותר. מנהלים יכולים לדעת "מה קרה?" ברמת אמינות גבוהה יותר, באופן מקיף ובמהירות.

הנחת המוצא לתחום הלמידה הארגונית היא שהלמידה מתרחשת בכל מקרה. אם דרך תהליכי [[סוציאליזציה]] בארגון, אם כתגובה להצלחות או כשלונות בתוצאה הארגונית או בכניסה של אנשים חדשים ורעיונות חדשים לארגון. אולם אחת המטרות בגישות ובכלי הלמידה הארגונית היא להצליח לארגן את התהליכים הללו באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את הארגון.

את הכלים הראשונים שאבו ארגונים עסקיים מהמוסדות שיישמו תהליכי למידה ארגונית - צבאות ומוסדות רפואיים וניסו ליישמם. אולם ההבדל בצורת הפעולה בין הארגונים השונים חייב פיתוחם של כלים חדשים. ואכן ב- 15 עד 20 השנים האחרונות נבנו מספר רב של מודלים, גישות, תיאוריות וכלים לביצוע תהליכי למידה בארגונים עסקיים. מהגישות הבולטות ניתן למנות את יישומו של מודל התחקיר במצבים עסקיים, את גישת הלמידה המערכתית של [[פיטר סנג'י]], את גישת "יצירת הידע" של נונאקה (ששם דגש על "יצירת ידע" ויצירתיות בתוך הארגון בעזרת צוותי חשיבה ארגוניים), מודל ה- SWOT לחשיבה אסטרטגית (SWOT = Strenghts, Weaknesses, Opportunities, Threats: מודל לאבחון מצבו של הארגון מול סביבתו והערכת היערכותו הפנימית) ועוד. כלים וגישות אלו מנסים לשפר את יכולות האנשים בארגון להבין את סביבת הארגון והתהליכים המתרחשים בה, לאבחן בעיות, כשלים וטעויות כרוניות המתרחשות בפעולת הארגון, לשמר ידע הקיים בתוך הארגון לזמן רב וליצור ידע חדש שישרת את פעולת הארגון.