הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע פלמון"

נוספו 325 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: אירע;)
כאיש המחלקה הערבית של הש"י, בשנת [[1941]], כאשר [[סוריה]] ו[[לבנון]] היו תחת שלטון [[צרפת של וישי]] ו[[בריטניה|הבריטים]] התכוננו ל[[המערכה בסוריה ולבנון (1941)|פלישה]] אליהן מ[[ארץ ישראל]], פיקד פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו ל[[ביירות]] ול[[דמשק]], לפעולות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] וחבלה כהכנה לפלישה.
 
בהמשך שימש פלמון ראש המחלקה הערבית בסוכנות היהודית. בתפקידו זה, למחרת [[הרצח בגן הוואי]] שאירע ב-[[10 באוגוסט]] [[1947]], נפגש יהושע פלמון עם מפקד ארגון [[הנג'אדה]], [[מוחמד נימר אל הווארי]] (לימים שופט מחוזי ב[[מדינת ישראל]]), בבית-קפה ב[[חולון]]. השניים הסכימו שהרצח היה פרובוקציה שסיבתה הייתה לגרום לתנועת הנג'אדה המתונה לחבור ל[[משפחת חוסייני|חוסיינים]] הקיצוניים. אל הווארי יצא למסע הסברה בקרב אנשיו וקרא להם לא להתפתות למסיתים. פלמון הודיע למפקדי [[ההגנה]] כי פגיעה באנשים שלא השתתפו ברצח תשרת את כוונת החוסיינים, וכי יש לפגוע באשמים בלבד.
 
במהלך מלחמת העצמאות היה פלמון אחד המארגנים של תחילת שיתוף הפעולה של ה[[דרוזים]] עם צה"ל, והשתתף במפגש עם [[אסמעיל קבלאן]] שהוביל לנסיגת הגדוד הדרוזי של [[צבא ההצלה]] ועריקת חלק מאנשיו.
 
בתום מלחמת העצמאות השתתף בשיחות עם סוריה להשגת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכם שביתת נשק]] עמה והיה אחד משלושת החותמים בשם מדינת ישראל על הסכם שביתת הנשק עם סוריה. בראשית תקופת המדינה שימש יועץ לענייני מיעוטים של ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] ולאחר מכן ראש המחלקה לענייני ערבים במשרד החוץ.