שרפת ספרי הרמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''שריפת ספרי הרמב"ם''' התרחשה בידי ה[[אינקוויזיציה]] בשנת [[1233]] בעקבות [[פולמוס]] סביב הגותו של ה[[רמב"ם]], בעיקר כפי שהשתקפה בספר "[[מורה נבוכים]]" וב"[[S:רמב"ם ספר המדע|ספר המדע]]" שבסדרת "[[משנה תורה]]".
==רקע==
הפולמוס החל עוד בחייו של הרמב"ם, ונגע ל[[הנחת יסוד|הנחות היסוד]] ומתודות הדיון והחשיבה שבהן השתמש הרמב"ם. "מורה נבוכים" עוסק בשאלות [[פילוסופיה|פילוסופיות]] כלליות שאינם נוגעות רק ל[[הלכה]], והרמב"ם לא מסתיר בו את השפעתם של [[אריסטו]] ושל ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]] על חשיבתו – השפעה שניכרת גם ב"ספר המדע". גישה חדשנית זו עוררה עליו את זעמם של חכמים מסורתיים רבים, והללו ראו בו סכנה ל[[מסורת (יהדות)|מסורת]].
==רקע היסטורי==
הדיון החל בעיר [[מונפליה|מוֹנְפֶּלְיֶה]] שבדרום [[צרפת]] בשנת [[1232]] – כארבעים שנה לאחר פרסום "מורה נבוכים". ראשיתו היא במכתב ששלחו הרב [[שלמה מן ההר]] ושניים מתלמידיו – רבי [[יונה גירונדי]] ורבי דוד בן שאול – לחכמים שונים בצרפת, חלקם מ[[בעלי התוספות]],{{הערה|הללו היוו ניגוד לרמב"ם בתחומים שונים, בעיקר בהתייחסות לחכמות חיצוניות כ[[פילוסופיה]], וכן בשיטת הלימוד.}} והללו הטילו [[חרם (הלכה)|חרם]] בעקבות המכתב על ספרי הרמב"ם, והפיצו את דבר החרם בקהילות צרפת ו[[ספרד]]. הדבר עורר ויכוח סוער שבו השתתפו חכמים בולטים נוספים כרבי [[דוד קמחי]] ו[[דון יצחק אברבנאל]], שצידדו ברמב"ם. רבי שלמה מן ההר ורבי יונה גירונדי אף כתבו על הרמב"ם כי: {{ציטוטון|אם גם אמת הדבר שהיה נזהר בכל מצוות שבתורה, הלא מצינו גדול ממנו ששמש 90 שנים בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי.}}{{הערה|בהתייחס לדברי ה[[תלמוד]] ב[[מסכת ברכות]] (דף כ"ט, א') המספרת על יוחנן כהן גדול שהפך [[צדוקי]] לאחר 80 שנה שהיה [[כהן גדול]]; משה הרשקוביץ, [http://www.etzion.org.il/dk/5767/1089machshava.html#_ftn9 קבל האמת מי שאמרה], "דף קשר".}}{{ש}}לעג חריף יותר נמצא ב[[שיר]] שנכתב על-ידי אלמוני ממתנגדי הרמב"ם:{{ש}}
מורה נבוכים החרש, פיך בלום \ הן הדברים לא שמענו עד הלום{{ש}}
ישאו עוונם אומרים כי הכתב \ משל והנביא אשר איתו חלום
==השריפה==
לטענת רבי [[אברהם בן רמב"ם]], המתנגדים פנו לאינקוויזיציה והיא שרפה את ספרי הרמב"ם. רבי יונה גירונדי, שנמנה עם מתנגדיו של הרמב"ם בתחילה, שינה את דעתו בעקבות שריפת הספרים, ואף טען ש[[שריפת התלמוד#שריפת פריז|שריפת התלמוד בפריז]], שהתרחשה שנים מועטות לאחר מכן, ב-[[1242]], אירעה כעונש משמיים על שריפת ספרי הרמב"ם.
|