קרום כדור הארץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: el:Γήινος φλοιός
אין תקציר עריכה
שורה 4:
קרום כדור הארץ, יחד עם החלק העליון של ה[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]], מהווים את שכבת ה[[ליתוספירה]].
 
על אף שהקרום לבדו מקיים ומחזיק עליו את כלכלט המתרחש עלי אדמות, נפחו הוא רק כ-1% מכלל כדור הארץ, וגם מבחינת המסה שלו הוא רק כ-0.5% ממסת כדור הארץ. העובי הממוצע של הקרום הוא 30 ק"מ, כאשר עומק הקרום הימי שנמצא מתחת ה[[אוקיינוס|אוקיינוסים]] מגיע ל-5 עד 6 ק"מ ואילו עומק קרום ה[[יבשת|יבשה]] הוא בין 20 ל-70 ק"מ. הבדלים משמעותיים אלה מוכיחים שהיבשה הנראית לעינינו אינה רק התנשאות חיצונית של מסה מעל המפלס הממוצע של פני שטח כדור הארץ, אלא יש לה שורשים עמוקים שנעוצים בתוך חומר כבד יותר (חומר ה[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]] והחלק התחתון של הקרום היבשתי) וקשורים לתהליכים ב[[טקטוניקת הלוחות]]. ה[[בליה]] שנגרמת ביבשה משפיעה ישירות גם על מידת עומק קרום היבשה (כמו שב[[קרחון]] ימי יש משמעות למידת הגובה שעל פני המים על העומק שבו שוקע הקרחון בתוך המים). התורה העוסקת במערכת שיווי המשקל הזו היא תורת ה[[איזוסטסיה]] (Isostacy).
 
כאמור, קיים הבדל בין הקרום הימי (האוקיאני) לבין הקרום היבשתי (הקונטיננטלי). הבדל זה מתבטא גם ברמת [[צפיפות החומר]] וההרכב של שני סוגי הקרומים. הקרום היבשתי הוא בעל צפיפות של כ-2.7 גרם לסמ"ק, והרכבו דומה להרכב ה[[גרניט]], לכן הוא גם נקרא "שכבת הגרניט" או "Sial" (ע"ש מרכיבי הגרניט הנפוצים: Si - [[צורן (יסוד)|צורן]], Al - [[אלומיניום]]). הקרום היבשתי מורכב משתי שכבות, כאשר הקרום היבשתי העליון קל ופחות צפוף מהקרום התחתון. הקרום הימי לעומתו הוא בעל צפיפות של 3 עד 3.3 גרם לסמ"ק, והרכבו דומה להרכב ה[[בזלת]], לכן מכנים אותו גם "שכבת הבזלת" או "Sima" (ע"ש המרכיבים הנפוצים בה: Si - [[צורן (יסוד)|צורן]], Ma - [[מגנזיום]]).