אל-אמין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 9:
אל-אמין שוכנע לצאת לקרב כנגד אחיו המרדן ע"י שריו הסכסניים, ובראשם [[אל-פדל בן א-רביע]]. אל-אמין שלח שליחים למכה להביא את מסמכי השבועה שחתם עליהם לפני אביו ולהשמידם. אל-אמין שלח תועמלתנים ח'ורסאנה להתסיס את המוני העם כנגד אחיו אך הם נתפשו על הגבול וחוסלו. מנגד, החזיק אל-אמין במשפחתו וברכושו של אחיו אל-מאמון כבני ערובה בבירה וסרב לשחררם. במרץ [[811]] שילח אל-אמין צבא כנגד אחיו בראיי תחת פיקודו של [[עלי בן עיסא אל-מהן]], אך צבאו המיומן של אל-מאמון בפיקודו של [[טאהר בן חוסיין]] הביס אותו ועלי חוסל.
בינתיים, התפרצו מהומות ב[[סוריה]] והוא נאלץ לשלוח כוח בראשותו של [[עבד אל-מלכ בן צאלח]] להשיב את הסדר על כנו. לאחר לחימה קשה, חוסל עבד אל-מלכ והמרי התרחב לאזורים נוספים. במקביל, שילח אל-אמין צבאות נוספי מזרחה בראשות
התקוממות פרצה בבגדאד בראשות בנו של עלי בן עיסא אל-מהן, חוסיין. אל-אמין הצליח להביס את כוחותיו של חוסיין והוא הומת. בו זמנית התקדמו כוחותיו של טאהר וכבשו בשם אל-מאמון אזורים נרחבים ובהם [[בחרין]], אחואז והחוף המזרחי של [[חצי האי ערב]]. [[כופה]] ו[[בצרה]] נשבעו אמונים לאל-מאמון, וטאהר הביס כוח נוסף שנשלח לבלום את התקדמותו לעבר בגדאד. אף במכה, המטיף דאוד בן עיסא הזכיר למאמינים כיצד השמיד אל-אמין את שבועתו הקדושה לפני האל לאביו ומשם המשיך לעיר [[מארב]] ומסר לאל-מאמון את שבועת האמונים של העיר. כאות תודה, הוא מינה אותו למשרת מושל ערי הקודש.
| |||