שיר נפוליטני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים |
מ תקלדה |
||
שורה 6:
השירים הנפוליטניים נפוצו מחוץ לאזור נפולי הודות ל[[הגירה|מהגרים]] הרבים מאזור זה בין [[1880]] ו-[[1920]], ובפרט הודות לזמר [[אנריקו קארוזו]], שנהג לשיר כ[[הדרן]], לאחר הופעות אופרה ב[[מטרופוליטן אופרה]] ב[[ניו יורק]], שירים נפוליטניים. כך הפך קארוזו את השיר הנפוליטני לפופולרי ב[[ארצות הברית]] בראשית [[המאה ה-20]]. שירים נפוליטניים, בביצוע אותנטי לכאורה, שולבו ב[[פסקול]]יהם של [[סרט קולנוע|סרטי]] ה[[נאו-ריאליזם איטלקי|נאו-ריאליזם האיטלקי]] שהיו פופולריים בעולם ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] היה [[מרינו מריני]] לכוכב שירים נפוליטניים בינלאומי.
גם [[שלושת הטנורים]] ([[פלאסידו דומינגו]], [[חוזה קררס]] ו[[לוצ'אנו פבארוטי]]), שהיו פופולריים מאוד ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות
אף על פי שהשיר הנפוליטני מושר בדרך כלל על ידי גברים, ישנן גם זמרות השרות שירים נפוליטניים, שהבולטות בהן הן מינה אנה מציני (Mina Anna Mazzini; מוכרת בשם הבמה "מינה") ופייטרה מונטקורווינו (Pietra Montecorvino).
| |||