הבדלים בין גרסאות בדף "גזרה (דקדוק)"

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 שנים
מ (←‏לקריאה נוספת: קטגוריה)
 
==רשימת הגזרות==
*'''פ"נ''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[נ]]. אופיינית בעיקר לעברית, וכוללת פעלים כגון "נסע", "נזל", "הביט", "השיק". בפעלים אלה העיצור נ' עובר לפעמים הידמות לעיצור שבהשבא אחריו, ונבלע בו. יש גם קבוצת שורשים שפה"פ שלהם היא י' ונטייתם זהה לנטיית גזרת פ"נ. בעברית המודרנית לא תמיד חלה ההידמות, וכך נוצרות צורות מקבילות במשמעות שונה כמו הִבִּיט-הִנְבִּיט.
*'''פ"א''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[א]]. כוללת פעלים בבניין קל כגון "אכל", "אבה". פעלים אלה מתאפיינים בצורת עתיד מיוחדת: יֹאכַל, יֹאבֶה, שבה ה-א' אינה נשמעת והתנועה שלפניה משתנה לחולם. הגזרה חלה רק בחלק מהפעלים ובאחרים אינה חלה: יֶאֱהַב.
*'''פ"ו, פ"י''' - שורשים שבהם פה"פ היא ו' או י'. מתייחסים אליהם כגזרה אחת, גם בגלל תהליכי [[היקש (בלשנות)|היקש]] בין הגזרות, וגם משום שבעברית מקראית חל מעתק מהעיצור [[ו]] לעיצור [[י]] בראשי המילים, ולכן גם בשורשי פ"ו נראה כאילו פה"פ היא י' (השווה "ילד" בעברית לעומת ولد ולד בערבית). שורשים אלה היו ככל הנראה דו-עיצוריים, וה-ו' נוספה להם לרוב כעיצור אפנתטי, עד שהפכה לחלק מן השורש (epenthesis - עיצור או תנועה שנוספים למילה כדי לשמור על תבנית או משקל, למשל ה-נ' בשם-התואר "ידני"). הגזרה מתאפיינת בכיווצי דו-תנועות (דיפתונגים) כאשר ל-ו' קודמת תנועה, למשל *הַוְלִיד > הוֹלִיד.
*'''ע"ו, ע"י''' - שורשים שבהם עה"פ היא ו' או י'. מכונים גם "שורשים חלולים". גם שורשים אלה היו, ככל הנראה, במקורם דו-עיצוריים. גזרה זו דומה מאוד לגזרת ע"ע (ראו להלן).
*'''ע"ע''' - שורשים שבהם עה"פ זהה ללה"פ. מכונה גם "גזרת הכפולים". גם שורשים אלה היו, כנראה, דו-עיצוריים, אולם בהם לא נוסף עיצור אפנטתי, אלא הוכפלה עה"פ (העיצור השני בשורש). בכתיבה, מתבטאת ההכפלה לעתים קרובות ב[[דגש חזק]] (בערבית: שַדַּה الشّدّة). בחלק מהנטייה גזרה זו זהה לגזרת ע"ו-ע"י.
*'''ל"ו, ל"י''' - שורשים שבהם האות האחרונה היא ו' או י'. גם מקורם של השורשים האלה, ככל הנראה, בשורשים דו-עיצוריים. בעברית מקובל לפעמים לכנות את הגזרה גזרת ל"ה, כיוון שבסופי המילים י' מתחלפת ב-ה' לא-עיצורית: בָּנַיַ > בָּנָה (בערבית מקובל לסמן במקרים כאלה "אלף מקצורה" ألف مقصورة - ى). אין לבלבל שורשים אלה עם השורשים בהם פהלה"פ היא ה' עיצורית, כגון גָבַהּ.
*'''ל"א''' - גזרה המאפיינת בעיקר את העברית, ובמידה מסוימת גם דיאלקטים של ערבית. גזרה זו כוללת שורשים שלה"פ שלהם היא א'. ה-א' נאלמת בסופי המילים, וגורמת לשינוי בתנועה שבאה לפניה, למשל *מָצַאְתִּי > מָצָאתִי. ב[[לשון חז"ל]] וגם ב[[עברית ישראלית]] פעלים מגזרת ל"א נוטים לעתים קרובות כמו פעלים מגזרת ל"ו-ל"י (למשל, בלשון חז"ל: "מצינו" במקום "מצאנו"; בעברית מודרנית, בשפה המדוברת, מקובלות צורות כגון "מיליתי" במקום "מילאתי" ו"למלות" במקום "למלא").
 
משתמש אלמוני