כלכלת גאורגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: bn:জর্জিয়ার অর্থনীতি |
מ תקלדה |
||
שורה 1:
{| align=left border=1 cellspacing=0 cellpadding=4 width=300 style="float:left; border:2px solid gray; border-collapse:collapse; font-size:90%; margin:0 0 .5em 0em;"
| align=center bgcolor="lightblue" colspan=2 | <font size=3>'''כלכלת גאורגיה'''</font>
|-
| '''מטבע'''
| 1 [[לארי גאורגי|לארי]] = 100 [[תתרי]]
|-
| '''שנת כספים'''
| שנה קלנדרית
|-
| '''ארגוני סחר'''
| [[ארגון הסחר העולמי]]<
|-
| colspan=2 bgcolor="lightblue" align=center | '''סטטיסטיקה'''
|-
| '''דירוג [[תמ"ג]] עולמי'''
| 126 (2005) [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html]
|-
| '''תוצר מקומי גולמי'''
| 15,560,000,000 דולר (2005)
|-
| '''גידול בתמ"ג'''
| 7% (2005)
|-
| '''תמ"ג לנפש'''
| 3,300 דולר (2005)
|-
| '''תמ"ג לפי מגזר'''
| חקלאות (17.2%), תעשייה (27.5%), שירותים (55.3%) (2005)
|-
| '''[[אינפלציה]]'''
| (2005) 8.2%
|-
| '''אוכלוסייה מתחת ל[[קו העוני]]'''
| 54% הערכה 2001
|-
| '''כוח עבודה'''
| 2,040,000 נפש (2004)(בערך כמחצית מהאוכלוסייה)
|-
| '''כוח עבודה לפי מקצוע'''
| חקלאות (40%), תעשייה (20%), שירותים (40%) (1999)
|-
| '''[[אבטלה]]'''
| 12.6% (2004) הערכה
|-
| '''ענפים עיקריים'''
| [[פלדה]], [[כלי טיס]], מכונות, מכשירי חשמל, [[כרייה]] ([[מנגן]], [[נחושת]], כימיקלים, [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[יין גאורגי|יין]].
|-
| colspan=2 bgcolor="lightblue" align=center | '''קשרי מסחר'''
|-
| '''[[יצוא]]'''
| 1.4 מיליארד דולר (הערכה)<br />(2005)
|-
| '''מדינות עיקריות'''
| [[רוסיה]] 18.1%, [[טורקיה]] 14.3%, [[אזרבייג'ן]] 9.8%, [[טורקמניסטן]] 8.9%, [[בולגריה]] 5%, [[ארמניה]] 4.7%, [[אוקראינה]] 4.4%, [[קנדה]] 4.2%.<br /> (2005)
|-
| '''[[יבוא]]'''
| 2.5 מיליארד דולר (הערכה)<br /> (2005)
|-
| '''מדינות עיקריות'''
| [[רוסיה]] 15.4%, [[טורקיה]] 11.4%, [[אזרבייג'ן]] 9.4%, [[אוקראינה]] 8.8%, [[גרמניה]] 8.3%[[גרמניה]] 8.3%, [[ארצות הברית]] 6% <br />(2005)
|-
| colspan=2 bgcolor="lightblue" align=center | '''אוצר המדינה'''
|-
| '''חוב לאומי'''
| ? מיליארד דולר
|-
| '''הכנסות'''
| 1.43 מיליארד דולר (2005)
|-
| '''הוצאות'''
| 1.56 מיליארד דולר (2005)
|-
| '''תמיכה כלכלית'''
| 150 מיליארד דולר (2000)
|}
'''כלכלת גאורגיה''', היסטורית, הייתה מבוססת על [[חקלאות]] ו[[תיירות]]. הרבה תרבויות עתיקות עברו דרך [[גאורגיה]] ולעתים העשירו אותה ולעתים השמידו את כלכת המדינה. עד [[1833]] היה ה[[הילך חוקי|הילך החוקי]] ב[[גאורגיה]] [[אבזי]]. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], הכלכלה הגאורגית למשטר התכנון ה[[סוציאליזם|סוציאלי]] ה[[סובייטי]]. החל משנת [[1991]], גאורגיה עמדה בפני שינויים רבים, כאשר השיטה הכלכלית הפכה ל[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], כלכלת [[שוק חופשי]]. על פי הסטטיסטיקה העדכנית, ה[[יבוא]] עולה על ה[[יצוא]], וה[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] הצטמצם במעט. והיה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. למרות זאת, על פי [[הבנק העולמי]], גאורגיה נחשבת כמדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים", כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי.
הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות [[הים השחור]], עיבוד [[הדרים]], [[תה]] ו[[ענבים]]; כריית [[מנגן]] ו[[נחושת]]; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית ב[[יין גאורגי|ייצור יין]], [[מתכת|מתכות]], מכונות, [[כימיקלים]] ו[[טקסטיל]]. המדינה מייבאת את רוב צורכי האנרגיה, כולל [[גז טבעי]], ומוצרי [[נפט]]. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא [[אנרגיית מים]]. למרות הנזק החמור, שהכלכלה סבלה במהלך הסכסוכים האזרחיים, החל משנת [[1995]], בעזרת [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]], התמ"ג צומח וה[[אינפלציה]] פוחתת. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמת ירידת המסים. צמיחת כלכלת המדינה נפגעה אף היא ברובה מה[[שחיתות שלטונית|שחיתות]] שנפוצה במדינה. שקיפות בינלאומית, הוכרה באופן בינלאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות בעולם, כאשר היא ממקמת את גאורגיה במקום ה-99 בשנת [[2006]] במדד השחיתות העולמי (כאשר 1 זה הכי פחות מושחת, ו[[ישראל]] ממוקמת במקום 34) [http://www.transparency.org/policy_research/surveys_indices/cpi/2006]. כאשר מיקום זה הוא שיפור משמעותי יחסית למדד 2005 שהעמיד את גאורגיה במקום 130. גאורגיה עדיין סובלת ממחסור באנרגיה; היא הפריטה את רשת הפצת החשמל במדינה בשנת [[1998]], ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בינלאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: [[פותי]] ו[[בתומי]].
== כלכלת גאורגיה לאחר עצמאותה ==
שיקום כלכלת גאורגיה הופרעה על ידי הסכסוכים עם הבדלנים ב[[אבחזיה]] ו[[דרום אוסטיה]], תשתית כלכלית רעועה, התנגדות לרפורמה על ידי פלגים מושחתים וריאקציונריים, ומשבר הכלכלי ב[[רוסיה]] וב[[אסיה]]. תחת שלטונו של הנשיא [[אדוארד שוורדנדזה|שוורדנדזה]] , הממשלה הצליחה, בכל זאת, להוביל את הכלכלה להישגים מרשימים: ריסון ה[[אינפלציה]], השגת רוב יעדי [[קרן המטבע הבינלאומית]] שהופיעו בסקירה של [[1998]], וטיפול במערכת האשראי במדינה. יצירת [[לארי גאורגי|מטבע לאומי יציב]], יצירת שוק פיננסי חופשי, הכנה לשלב השני להצטרפות ל[[ארגון הסחר העולמי]] (השלב הראשון כבר בוצע), חתימת הסכם המאפשר את פיתוחו של קו צינורות להובלת [[נפט]] מאזור [[הים הכספי]] לרוחב גאורגיה עד ל[[הים השחור|ים השחור]], צינור הנפט [[באקו-טביליסי-ג'ייהאן]], וחקיקת חוק ה[[בנק]]ים המסחריים, אדמות ורפורמת מיסוי. אף על פי כן, כתוצאה מנפילת שהתרחשה בעקבות המשבר בכלכלת רוסיה ואסיה, גאורגיה לא הצליחה להגיע ליעדי קרן המטבע בשנים האחרונות.
הגירעון בתקציב גאורגיה קטן מרמה של 6.2% בשנת [[1996]] לרמה של 3.6% בשנת [[1997]]. ההכנסה הלאומית אמנם עלתה מ-1996 ל-1997 אבל לא בשיעור המצופה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים המשיכו לשחק תפקיד חשוב בהתוויית המדיניות הכלכלית הגאורגית. גאורגיה קיבלה מענקים רב-צדדיים ודו-צדדיים והלוואות בסך כולל של 116.4 מיליון [[לארי]] בשנת 1997 וגם ב-[[1998]].
▲שיקום כלכלת גאורגיה הופרעה על ידי הסכסוכים עם הבדלנים ב[[אבחזיה]] ו[[דרום אוסטיה]], תשתית כלכלית רעועה, התנגדות לרפורמה על ידי פלגים מושחתים וריאקציונריים, ומשבר הכלכלי ב[[רוסיה]] וב[[אסיה]]. תחת שלטונו של הנשיא [[אדוארד שוורדנדזה|שוורדנדזה]] , הממשלה הצליחה, בכל זאת, להוביל את הכלכלה להישגים מרשימים: ריסון ה[[אינפלציה]], השגת רוב יעדי [[קרן המטבע הבינלאומית]] שהופיעו בסקירה של [[1998]], וטיפול במערכת האשראי במדינה. יצירת [[לארי גאורגי|מטבע לאומי יציב]], יצירת שוק פיננסי חופשי, הכנה לשלב השני להצטרפות ל[[ארגון הסחר העולמי]] (השלב הראשון כבר בוצע), חתימת הסכם המאפשר את פיתוחו של קו צינורות להובלת [[נפט]] מאזור [[הים הכספי]] לרוחב גאורגיה עד ל[[הים השחור|ים השחור]], צינור הנפט [[באקו-טביליסי-ג'ייהאן]], וחקיקת חוק ה[[בנק]]ים המסחריים, אדמות ורפורמת מיסוי. אף על פי כן, כתוצאה מנפילת שהתרחשה בעקבות המשבר בכלכלת רוסיה ואסיה, גאורגיה לא הצליחה להגיע ליעדי קרן המטבע בשנים האחרונות.
▲הגירעון בתקציב גאורגיה קטן מרמה של 6.2% בשנת [[1996]] לרמה של 3.6% בשנת [[1997]]. ההכנסה הלאומית אמנם עלתה מ-1996 ל-1997 אבל לא בשיעור המצופה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים המשיכו לשחק תפקיד חשוב בהתוויית המדיניות הכלכלית הגאורגית. גאורגיה קיבלה מענקים רב-צדדיים ודו-צדדיים והלוואות בסך כולל של 116.4 מיליון [[לארי]] בשנת 1997 וגם ב-[[1998]].
הייתה התקדמות חזקה ברפורמה המבנית. ליברליזציה במחירים וב[[מסחר]], שלד של מסגרת חוקית לרפורמה עם לוח זמנים. מעל ל-10,500 פרויקטים קטנים יצאו הופרטו, ולמרות שהפרטת חברות בינוניות וגדולות הואטה, מעל 1,200 מחברות אלה צורפו לקרן הון משותפת. החוק והצווים מבססים את הבסיס החוקי להליך של הפרטת נכסי מדינה, בשאיפה להקטין את מספר החברות המנוהלות על ידי המדינה.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Economy of Georgia|רוחב=40|שם ויקישיתוף=כלכלת גאורגיה}}
* כתבי כלכליסט, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3580177,00.html השקעות ישראלים בגיאורגיה - מיליארד דולר], 10.8.2008, [[ynet]]
* [[
* רם דגן, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061203_795475 לאומי בוחן רכישת בנק בגאורגיה בעל הון עצמי של 70-60 מיליון דולר],TheMarker, דצמבר 2006
* [http://www.industry.org.il/GeneralFItems/GetFile.asp?ArticleID=350&File=2 יחסי הסחר בין ישראל וגאורגיה], אגף סחר חוץ וקשרים בינ"ל, אוגוסט 2006
* ערן גבאי, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061225_805200 נוחי דנקנר במשא ומתן על רכישת מפעיל סלולר בגיאורגיה ב-400 מיליון יורו],TheMarker, דצמבר 2006
* דותן לוי, ביזפורטל, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/535/492.html ...בנק לאומי מודיע כי חתם על זיכרון דברים לפיו הבנק עשוי לרכוש מניות בשיעור של 20% מהון המניות של bank tbc בגאורגיה (גרוּזיה), תמורת 40 מיליון דולר, שיופנו להגדלת ההון העצמי של הבנק...], 25/1/2007, nrg
* [[רוני מילוא]] יגרוף מאות אלפי דולרים מעסקת התיווך בין [[בנק לאומי]] ל-[[TBC Bank]] על פי פרסום ב"[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070308_834187&origin=haaretz&strToSearch=%F8%E5%F0%E9%2C%EE%E9%EC%E5%E0 הארץ]" מיום 7.3.2007
* דוד ליפקין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/576/626.html גיאורגיה: העתיד כבר כאן], מעריב (עסקים), 3.5.2007
* אריק מירובסקי, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=am20070508_289371 קרדו קפיטל תרכוש קרקע בגיאורגיה ב-2 מיליון דולר], [[דה מרקר]], 8.5.2007
* המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, [http://www.export.gov.il/_Uploads/15238GeorgiaBG.doc יחסי הסחר בין ישראל לגרוּזיה]
שורה 101 ⟵ 100:
* מיכל מרגלית, [http://globes-online.com/news/docView.aspx?did=1000370438&fid=2 טייקוני הנדל"ן: לא מתרגשים מהמצב בגיאורגיה - אירועים כאלה נשכחים], 10.8.2008, [[גלובס]]
* אולגה ויניאר, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3102503,00.html פיץ' ו-S&P הורידו את דירוג האשראי של גיאורגיה], 11.8.2008, [[כלכליסט]]
* רז סמולנסקי, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20080811_1010368 משקיע ישראלי: מחירי הנדל"ן בגיאורגיה יצנחו ביותר מ-30%], 11.8.
[[קטגוריה:גאורגיה: כלכלה|*]]
| |||