אנמיה אפלסטית – הבדלי גרסאות

אחד מתוך 25,000 בני אדם חולה ב[[אנמיה]] אפלסטית. ה[[אנמיה]]האנמיה האפלסטית נחלקת לשניים: [[אנמיה]] אפלסטית נרכשת או [[אנמיה]] אפלסטית ראשונית. את ה[[אנמיה]]האנמיה האפלסטית הראשונית קשה מאוד לרפא. אנמיה אפלסטית מתבטאת בירידה חלולה של יכולת [[מחמוח עצם|מוח העצם]] לייצר רכיבי [[דם]].

המחסור בשלושת הגורמים העיקריים של רכיביירכיבי הדם בא לידי ביטוי ב[[חסר דםאנמיה]] ([[אנמיה]]חסר דם) ונטייה ל[[דימום]] (תרומבוציטפניה). חסר הדם נובע מחוסר ב[[תא דם אדום|תאי הדם האדומים]] האחראים על העברת ה[[חמצן]] מה[[ריאות]] ול[[גוף]] ו[[פחמן דו-חמצני]] מה[[גוף]] ל[[ריאות]]. הנטייה ל[[דימום]] באה כתוצאה מחוסר ב[[טסיות דם|טסיות הדם]] האחראיות על ה[[קרישה]]. חוסר ב[[תאי דם לבנים]] ([[לימפופניה]], [[ניוטרופניה]], [[מונוציטופניה]]).

[[אנמיה]] אפלסטית נרכשת שהיא תוצאה של נטילת [[תרופות]] מסוימות, תרופות כימותרפיות, [[קרינה]] מזיקה או שתיית חומר [[רעל|רעיל]], בדרך-כלל נרפאת מעצמה. בניגוד לכך, [[אנמיה]] אפלסטית ראשונית, היא [[מחלה]] מסוכנת ביותר, אשר מחצית מן החולים מתים מ[[זיהום|זיהומים]] או מ[[חיידקים]] בתוך פחות משנה.

לרוב אבחון האנמיה נערך כאשר החולים מגיעים למיון במצב רעוע, המתבטא לעתים קרובות ב[[דימום]] שלא נפסק או קושי חמור ב[[נשימה]]. במקרים חמורים, החולים מגיעים למיון עקב [[זיהום]]. קרוב לחצי מחולים אלה יתקלוייתקלו בקושי רב להגיע לריפוי. את ה[[אנמיה]]האנמיה אפשר לגלות ב[[בדיקת דם]] פשוטה, אך כדי לבחון את המחלה יש צורך לקחת ב[[ביופסייהביופסיה]] משל [[מוח עצם|מוח העצם]] כדי לראות שאכן יש קושי בייצור ה[[תא]]ים.

כאשר ידוע הגורם לאנמיה האפלסטית והיא ניתנת לטיפול, אזי ניתן לרפאה על ידי מנות [[דם]], מנות [[טסיות]] וממריצי ייצור [[ניוטרופיליםניוטרופיל]]ים. אומנם נדיר, אך אפשרי כי אנמיה אפלסטית שהיא קבועה תרפאתירפא מעצמה. מחלות [[חום (תסמין)|חום]] שמאחוריהן מסתתר [[חיידק]] שמצריך טיפול אנטיביוטי, [[דימום]] קל עד קשה שמצריך עירוי [[טסיות דם]] ובעיות נוספות עלולות להביא לאשפוז חולי אנמיה אפלסטית בבית החולים. כדי לטפל במחלה נעזרים בממריצי [[מחמוח עצם]] או [[נוגדנים]] מיוחדים. במידה והמחלה אינה ניתנת לריפוי, [[השתלת מחמוח עצם]] היא המוצא האחרון של החולה.