הבדלים בין גרסאות בדף "סוסים במלחמת העולם הראשונה"

מ
(המשך תרגום)
מ (←‏אבידות: ה"ש)
 
[[קובץ:Morts britanniques à la bataille de Le Cateau.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוסים וחיילים בריטיים מוטלים בשדה הקרב בלה קאטו]]
עבור בריטניה, היוו אבידות הסוסים בקרב כ-25% מכלל מקרי המוות של סוסים בשנים 1914–1916. שאר מקרי המוות נגרמו על ידי מחלות נשימה, תשישות ומחלות שהועברו דרך בוץ, אם כי בקרבות מסוימים היו אבידות הסוסים די כבדות. במזרח אפריקה היה שיעור מקרי המוות הגבוה ביותר, מרביתם עקב זיהומים שנגרמו כתוצאה מזבוב ה[[צה צה]]. בממוצע איבדה בריטניה כ-15% ממלאי בעלי החיים הצבאי שעמד לרשותה בראשית המלחמה בכל שנה של המלחמה (בין אם מתו, ניטשו או שמקומם לא נודע), עם 17% אבידות בחזית המערבית.{{הערה|שם=סינגלטון}} במהלך שלבים מסוימים במלחמה הגיעו לאירופה כ-1,000 סוסים ביום כאספקה מחודשת עבור החיילים הבריטיים לסוסים שאבדו. הגרמנים כיוונו את אשם אל עבר הסוסים. סוסים אחרים התמוטטו מתשישות ושקעו בבוץ בגובה הקרסול, עייפים מדי מכדי להרים את הראש ולנשום. סוסים נחשבו ליקרי ערך במיוחד, עד שאם סוס מת, היה על החייל שרכב עליו להביא למפקדו חזרה את פרסתו על מנת להוכיח שלא נפרדו סתם כך.{{הערה|שם=דיילי מייל|[http://www.dailymail.co.uk/tvshowbiz/article-1241403/The-horses-won-war-How-harrowing-reality-inspired-Michael-Morpugos-classic-novel.html The horses that won us the war: How a harrowing reality inspired Michael Morpugo's classic novel], אתר הדיילי מייל, 8 בינואר 2010.}} פגיעות בסוסים היו גבוהות, במיוחד במהלך קרבות התשה, כמו [[קרב ורדן]] שנערך ב-1916 בין כוחות צרפתיים לגרמניים. באחד הימים בקרב זה מתו 7,000 סוסים בשני הצדדים מפגזים ארוכי-טווח.{{הערה|Gilbert, ''The First World War: A Complete History'' , p. 235}} בשנת 1917 היו לבריטים כבר יותר ממיליון סוסים בשירות מבצעי, אך התנאים הקשים, במיוחד בחורף, הביאו לאבידות כבדות, במיוחד בקרב סוסי ה[[קליידסדייל]] שמשכו את האש. לאורך המלחמה כולה איבדה בריטניה מעל 484,000 סוסים – סוס אחד על כל שני חיילים.
הזנת הסוסים הייתה סוגייה מרכזית, ומספוא לסוסים היה במספר מדינות, לרבות בריטניה, הסחורה הגדולה ביותר שנשלחה לחזית.{{הערה|Keegan, ''A History of Warfare'', p. 308}}{{הערה|Holmes, ''Tommy: the British soldier on the Western Front 1914-1918'', p. 163}} סוסים צרכו בערך פי עשרה יותר מזון מאשר חיילים, והקש ושיבולת השועל היו למעמסה על שירותי התעבורה העמוסים ממילא. בשנת 1917 עמדו מבצעי מדינות ההסכמה בסכנה עת הקצבות האוכל לסוסים צומצמו בשל פעילות הצוללות הגרמנית שהגבילה את אספקת שיבולת השועל מצפון אמריקה ובשל יבול לא מוצלח באיטליה. הגרמנים אף עמדו בפני משבר מספוא חמור עוד יותר, מפני שהם לא העריכו מספיק את כמויות המזון שהיה עליהם לייבא ולאגור טרם המלחמה. בעתות מחסור, עורבבה נסורת עם המזון וחיות רבות גוועו ברעב. מזון אף נלקח משטחים כבושים במזרח ומהבריטים במהלך פעולות [[מתקפת האביב]] ב-1918.{{כ}}{{הערה|שם=סינגלטון}}
 
סוסים רבים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים בחזית: מתשישות, מטביעה בבוץ, ומנפילה אל תוך מכתשי פגזים. סוסים גם נגנבו לאחר שרוכביהם נהרגו. סוסים גם סבלו מחוסר במזון ובטיפול נאות, מהתקפות נשק כימי שפגעו במערכות הנשימה שלהם ובעורם ומ[[שחין (מחלה)|שחין]]. כאשר החלו התקפות הגז בשנת 1915, אולתרו אטמי אף עבור הסוסים במטרה לאפשר להם לנשום במהלך ההתקפות.{{הערה|שם=שפר}} בשלב מאוחר יותר פותחו סוגים שונים של מסכות גז, הן על ידי מעצמות המרכז והן על ידי מדינות ההסכמה,{{הערה|1=[http://www.sciencemuseum.org.uk/broughttolife/objects/display.aspx?id=5159 Gas mask for horses, Germany, 1914-1918], אתר מוזיאון המדע הבריטי}}{{הערה|1=http://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9404E1DB163EE433A25752C0A9609C946996D6CF GAS-MASKS FOR HORSES.; Improved Device Being Made for the American Army.], אתר הניו יורק טיימס}} אם כי הסוסים לא הסתדרו עם שקיות ההזנה והרסו אותן לעתים קרובות. החיילים מצאו כי סוסים מושבחים באיכות גבוהה סבלו יותר מהלם הפגזים והתפרעו יותר בעת חשיפה למראות המלחמה וקולותיה מאשר סוסים מושבחים באיכות נמוכה, אשר למדו לשכב ולתפוס מחסה למשמע קולות הארטילריה. בתי חולים וטרינריים הוקמו במטרה לסייע לסוסים בהחלמתם מהלם הפגזים ופצעי הקרב, אך אלפי גופות סוסים עדיין היו מוטלות לאורך הדרכים בחזית המערבית.{{הערה|שם=שפר}} במהלך אחת משנות המלחמה טופלו 120,000 סוסים, בעקבות מחלות או פציעות, על ידי בתי החולים הווטריניריים הבריטיים לבדם. אמבולנסים ובתי חולים שדה וטרינריים נדרשו לטפל בסוסים, וקרונות סוסים פותחו לשימוש כאמבולנסים לסוסים בחזית המערבית.{{הערה|שם=IMH}}
 
בסוף המלחמה הורדמו סוסים זקנים רבים וסוסים צעירים נמכרו לבתי מטבחיים או לאנשים מקומיים, דבר שהעציב חיילים רבים אשר רכבו על סוסים אלה.{{הערה|שם=שפר}} סוסים רבים כאלה גם נמכרו לקצבים צרפתים.{{הערה|Morpurgo, Michael (October 12, 2007). [http://www.telegraph.co.uk/culture/theatre/drama/3668516/War-Horse-When-Horses-were-heroes.html "War Horse: When Horses were heroes"]. The Telegraph (London).}}