יהושע מאיר גרינץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nevuer (שיחה | תרומות)
טיפול שטחי ביותר בבעיית הניטרליות; הגהה קלה, +רמבי +ס"ל
שורה 4:
במחקריו על תקופת ה[[מקרא]] יצא גרינץ נגד דעות מקובלות ב[[ביקורת המקרא|מחקר המקרא]] (בפרט מבית מדרשו של [[יוליוס ולהאוזן|ולהאוזן]]) באשר לקדמותו ומהימנותו ההיסטורית, ואת טענותיו תמך בראיות [[בלשנות|לשוניות]] ו[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] רבות. כך, בספרו [[ייחודו וקדמותו של ספר בראשית]] הראה גרינץ על קשרים רבים בין עולם המנהגים והריאליה המתואר בספר [[בראשית]], לבין התקופה שאליו הוא מיוחס במקרא, כפי שעולה מהשוואות למסמכים ותעודות בנות התקופה.
 
גרינץ תקף את [[תורת התעודות]] וטען שאין לה כל בסיס, וכי טיעוניה הופרכו לאחרלאור התגליות הארכאולוגיות של [[המאה ה-20]]. אחת מן הדוגמאות הבולטות בדבריו היא סיפור [[המבול]]. תורת התעודות חילקה את הסיפור לשני חלקים עיקריים המשולבים זה בזה, אך גרינץ הראה כי בסיפור הבבלי המקביל שני החלקים נמצאים יחד. על הטענה כי הסיפור הבבלי השתנה ב[[כנען]] השיב גרינץ בפשטות: בכנען לא היה סיפור על מבול כלל (מה שהפריךשלטענתו הפריך גם, לדבריו, את התאוריה כי [[עם ישראל]] התפתח מתוך תושבים מקומיים בכנען או כעם נוודים שהתיישב בארץ וקיבל את התרבות הכנענית). כנגד הטיעון של מצדדיה של תורת התעודות בכך שישנם מילים שונות במקרא לאותו מושג, שמלמד לדעתם על מקורות שונים, טען גרינץ שאין אלו אלא מילים נרדפות וגיוון ספרותי רגיל.
 
על טענות כי בספרי המקרא ישנם [[אנאכרוניזם|אנאכרוניזמים]] שונים, השיב עניינית על כל טענה, והראהוניסה להראות כי אין היא נכונה. כך, נטען כי ביות ה[[גמל]] התרחש לאחר התקופה המיוחסת לספר בראשית, ואם כן הופעתם של גמלים בספר היא השלכה מתקופה מאוחרת - אך גרינץ הראה כי ביות ספורדי [=אקראי] של גמלים היה גם לפני כן, וכי התמונה המשתקפת בספר, של גמלים מעטים, מדויקת. טענה ידועה נוספת, כי קיומם של ה[[פלשתים]] בספר אינו מתאים לתקופתו, שכן פלישתו של עם זה הייתה מאוחרת יותר, נענתה על ידו בראיות שאין כל דמיון בין הפלשתים של בראשית לאלו של [[ספר שופטים]] (לראשונים יש [[מלך]], לאחרונים יש סרנים; הראשונים הם [[עמים שמיים|עם שמי]], האחרונים עם [[יוון|יווני]]; גם מיקומם הגאוגרפי בארץ שונה), וכי על כן מדובר בעם אחר, וודאי שאין כאן אנאכרוניזם.
 
במחקר שערך הראה גרינץ כי בספר [[ויקרא]] ישנם מונחים רבים אשר מקורם ב[[מצרית]] עתיקה, מה שמעיד לדבריו על שהותם של [[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]], כמתואר במקרא.
שורה 12:
גרינץ יצא גם נגד ה[[תאוריה]] של [[משה דוד קאסוטו|מ"ד קאסוטו]] על כך שבישראל היו רווחים שירי עלילה קדומים, שאליהם מרמזת ה[[תורה]] ואשר חלק מהם הופיעו מאוחר יותר, אצל ה[[נביאים]]. טענתו הייתה כי תאוריה זו, הגם שאין לשלול אותה לכתחילה, אין לה כל ביסוס בכתובים מלבד קישורים מאולצים בין פרשיות שונות.
== ארץ ישראל במשנתו של גרינץ ==
בדומה לגישה האחדותית שנקט גרינץ בנוגע לאחדות המקרא , גם גישתו לנושא מרחבי ארץ ישראל וגבולותיה הגאוגרפיים -היסטוריים , היא גישה אחדותית . בספרו מוצאי דורות, שהוא האוסף העיקרי של מאמריו בנושא "קדמוניות המקרא וראשית תולדות ישראל וספרותו", מפריךמנסה גרינץ בבקיאותו העצומהלהפריך את כל התאוריות המצמצמות את גבולות הארץ והממעטות והמסתייגותומסתייגות מפשט הכתובים. כך קובע גרינץ כי מוצאם של בני שם הוא מצפון מסופוטמיה, ולא מחצי האי ערב, וכי ארץ הייעוד המובטחת במקרא לעם ישראל חופפת למעשה ובפועל את ארץ כנען לכל מרחביה‏‏<ref>‏ארץ היעוד , מוצאי דורות עמוד 130</ref> הכוללת את כל סוריה של היום, ופניקיה , שהיא לבנון של היום‏‏<ref>‏לדעתו מה שנכתב מדן ועד באר שבע הוא רק ארץ הירושה , ארץ ישראל הנושבת שנתחלקה לשבטים.</ref> . לדעתו ארץ כנען היא גם ארץ הכנעני והיא כולה כלולה בהבטחת ה' לעם ישראל.
 
==גרינץ כחוקר תקופת בית שני==
שורה 35:
==קישורים חיצוניים==
* י"מ גרינץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim%5Cgrientz1-4.htm על ספר משלי], באתר "דעת"
* {{רמב"י|גרינץ, יהושע מאיר|Grintz, Jehoshua Meir}}
* {{הספרייה הלאומית|גרינץ, יהושע מאיר, 1911-1976}}
 
{{מיון רגיל:גרינץ, יהושע מאיר}}