מגדש טורבו – הבדלי גרסאות

מנוע בעירה פנימית הוא מנוע השורף תערובת מדויקת של חמצן ודלק ביחסים אשר משתנים בין סוגי המנוע, והופך את אנרגיית החום הנוצרת ב[[שריפה]] לאנרגיית [[לחץ]], אשר מנוצלת לביצוע עבודה מכנית. ככל שמשקל האוויר בצילינדר גדול יותר, ניתן לשרוף בו כמות דלק גדולה יותר; כך מתקבל גם לחץ גזי שריפה גבוה יותר, אשר דוחפים את הבוכנה בעוצמה רבה יותר. המשמעות היא הגדלת הספק המנוע. הכנסת משקל גדול יותר של אוויר לצילינדר בעל נפח נתון נעשית על ידי דחיסתו באמצעות מגדש הטורבו. ב[[מנוע]] עם מגדש טורבו לחץ האוויר גדל בסביבות 7-8PSI (משתנה בין סוגי הטורבו) מעל ללחץ האטמוספירי הרגיל של 14.7PSI בגובה [[פני הים]], כלומר כמות האוויר כמעט כפולה.

 

 

משאבת האוויר דוחסת [[אוויר]] אל [[מצנן ביניים]] (intercooler) ומשם לצילינדרים שבמנוע. מאחר שאוויר חם תופס נפח רב יותר, יש לצנן האוויר לפני כניסתו למנוע, ולמטרה זו יועד מצנן הביניים. רמת הדחיסה של משאבת האוויר נגזרת ממהירות הסיבוב של הטורבינה. משאבת האוויר מעלה את לחץ האוויר שנכנס לצילינדרים בכ- 7-8PSI מעל ללחץ האוויר האטמוספירי הרגיל בגובה פני הים, שהוא 14.7PSI.