ארתור הרצברג – הבדלי גרסאות

'''ארתור הרצברג''' (מ[[אנגלית]]: '''Arthur Hertzberg'''; [[9 ביוני]], [[1921]] - [[17 באפריל]], [[2006]]) היה [[יהדות קונסרבטיבית|רב קונסרביטי]], פרופסור ליהדות, היסטוריון וממנהיגי [[יהדות ארצות הברית]] במחצית השניה של [[המאה ה-20]].

נולד כאברהם הרצברג ב[[לובצ'וב]] שבדרום מזרח [[פולין]] ב-9 ביוני, [[1921]]. אביו היה צבי אלימלך הרצברג, רב אורתודקסי מ[[חסידות בעלז]] אשר כיהן כרב בעיר בולטימור. כשהיה בן חמש עברה המשפחה לארה"ב, קודם לפנסילוובניה, ואחר כך ל[[בולטימור]] שב[[מרילנד]]. מגיל צעיר הכין את עצמו הרצברג למשרה של רב ולמד תלמוד, אולם בנעורים החל להתעניין גם בלימודי חול. הוא סיים תואר ראשון ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] שבמרילנד, בהיסטוריה ובשפות שמיות. הוא למד יהדות ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]], המוסד האקדמי העליון של הזרם הקונברביטי, ובשנת [[1943]] הוסמך על ידם לרבנות. הוא נישא בשנת [[1950]] לפיליס קאנון, ולזוג היו שתי בנות, לינדה בת' וסוזן ריבה. נפטר בשנת [[2006]] כשהוא בן 86 שנים.

בנוסף להיותו רב קהילה, היה אקדמי מכובד וצבר מוניטין והכרה על ספריו שגוללו את תולדות יהודי ארה"ב ועל התנועה הציונית. הוא חיבר עשרות ספרים, מאמרים ומחקרים שעסקו בכל תחומי ההיסטוריה, ההגות והמחשבה של היהדות והציונות, ורבים מספריו מהווים כטקסט יסוד בתחומם.

הוא סיים את לימודי דוקטורט בהיסטוריה בשנת [[1966]] מ[[אוניברסיטת קולומביה]]. הוא לימד במספר מוסדות, בינהם [[אוניברסיטת קולומביה]], [[אוניברסיטת פרינסטון]], [[אוניברסיטת רוטגרס]], [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] וב[[דארטמות' קולג']]. משנת [[1991]] ועד מותו ב[[2006]] שימש כפרופסור אורח למדעי הרוח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]].

השתתף ב[[מצעד הרבנים]] באוקטובר [[1943]] בבירת ארה"ב וואשינגטון בקריאה לכוחות הברית לפעול לעצירת השמדת היהודים באירופה. כיהן כנשיא [[הקונגרס היהודי האמריקני]] בין השנים [[1972]] ל-[[1978]] ובמקביל כיהן גם בוועד הפועל של הקונגרס הציוני העולמי. בשנים [[1975]]-[[1991]] היה סגן הנשיא של [[הקונגרס היהודי העולמי]].