פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
בוט החלפות: אויב;
קרבות ימיים, בתקופה שבה החלה התלת-חתרית להיכנס לשירות, היו מורכבים בעיקר מניסיון של כל אחת מהספינות לנגח את ספינת היריב, כך שלא תוכל לתמרן, ואז ניתן יהיה להשתלט עליה פיזית. הדרך לבצע תמרון זה בצורה טובה הייתה התקרבות אל ספינת האויב מאחור, מירכתיה, ואז נגיחתה בעזרת [[איל ניגוח ימי|איל ניגוח]]; המטרה לא הייתה רק ליצור חור, אלא לגרום נזק נרחב ככל האפשר. המהירות המינימלית הדרושה לביצוע תמרון כזה היא 10 קשרים לפחות. שיטה שנייה הייתה ניסיון לשבור את משוטיה של ספינת האויב; ניסיון זה נעשה על ידי צבירת מהירות והתקדמות במקביל לאוניית האויב. אז היה צוות התלת-חתרית צר את המשוטים ומצמיד אותם לדופן, וכך דורס את משוטי ספינת האויב, תוך גלישה בכוח המהירות שנצברה.
 
בתקופות מאוחרות יותר הושג הניצחון במערכות ימיות על ידי השתלטות פיזית על כלי השיט של האויב. הייתה זו השיטה העיקרית לניצחון בקרב ימי עד סוף [[המלחמות הנפוליאוניות]] בתחילת [[המאה ה-19]]. ואולם, במאה ה-5 וה-6 לפנה"ס הדגש העיקרי היה גרימת נזק מרבי לספינת האויב. מספר הנחתים שנישאו על התלת-חתרית היה קטן יחסית, כאמור לעיל, והציים העיקריים סמכו יותר על מיומנותם בהשטת כלי השיט. יחד עם זאת, ציים שחשו שיכולתם הימית נמוכה יותר נטו לשאת יותר נחתים, ובכל מקרה לפני כניסה לקרב קופלו התרנים וכל חלק אחר שעלול היה להוות עוגן לחבלים שיוטלו מספינת האוייבהאויב כהתחלה להשתלטות פיזית.
בעת קרב, היו לטרירמות מגוון של טקטיקות לחימה. שיטה אחת נקראה ביוונית "פריפלוס" (periplous) – "לשוט מסביב" – הקפת האויב כדי לתקוף אותו מאחור, בירכתיים – נקודת התורפה של התלת-חתרית. שיטה אחרת נקראה "דייקפלוס" (diekplous) – "להפליג דרך" – התקפה מרוכזת שנועדה לשבור את מערך האויב, לעבור דרכו ולחזור לתקיפה מאחור; ו"קיקלוסיס" (kyklosis) – מעגל – טקטיקה הגנתית, שבה נערך הצי במעגל, כדי להתגונן מפני תקיפה בשיטות הקודמות. בכל השיטות הללו, היכולת להאיץ במהירות, לחתור במהירות, ולפנות בחדות רבה יותר מהאויב הייתה קריטית.
271,876

עריכות