גאוגרפיה של מונגוליה – הבדלי גרסאות

הקרקע המונגולית נעה בין קיצוניות של [[הר]]ים, האלטאים בצפון ובמערב, למישורים נרחבים של [[מדבר גובי]] בדרום ובמזרח. הנקודה הגבוהה ביותר במונגוליה היא הר הויטן (הנקרא גם "נאיראמאדין אורגיל", הר הידידות) המתנשא לגובה של 4,374 מטרים מעל פני הים, ונמצא על משולש הגבולות [[רוסיה]]-[[סין]]-[[מונגוליה]]. גובהה של הנקודה הנמוכה ביותר, אגם חו הנמצא במזרח המדינה, הוא 518 מ'. גובהה הממוצע של המדינה הוא 1,580 מ'.

 

 

במונגוליה יש שלושה [[רכס הרים|רכסי הרים]] עיקריים. ההרים האלטאים הם הגבוהים ביותר, ומתפרשים באזורים המערביים של המדינה בציר מצפון מערב לדרום מזרח. הרי ההנגאיין נורו הנמוכים יותר מהווים את רוב השטח במרכז המדינה, ומאופיינים בשטחים מיוערים. הרי ההנטין נורו נמצאים סמוך לגבול ה[[רוסיה|רוסי]], צפון-מזרחית לעיר הבירה [[אולן בטור]], והם הנמוכים ביותר. ה[[נהר|נהרות]] זורמים לשלושה [[שפך נהר|שפכי נהר]] עיקריים: מצפון ל[[אוקיינוס הקרח הצפוני]], ממזרח ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], ומדרום ל[[מדבר|מדבריות]] אסיה. הנהר הגדול ביותר הוא הסלנגה-מורון, המתנקז ל[[ימת באיקל]]. הנהרות המזרחיים ארגון ואמור הם השני והשלישי בגודלם.