אלקטרוכימיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מיכשור עיקרי: + קיצורים ושמות באנגלית
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בדרך כלל; לעתים;
שורה 40:
 
== טכניקות מרכזיות ==
'''[[וולטומטריה ציקלית]]''' (מחזורית) - שיטה בה מפעילים מתח הולך וגובר על הנמדד (הדוגמה), עד הגעה לערך מקסימלי, ואז מפעילים מתח הולך ופוחת על הנמדד עד הגעה לערך מינימלי, ושוב מתח הולך וגובר וחוזר חלילה כאשר כל העת נמדד הזרם הזורם בתא. לעיתיםלעתים נדירות מתחילים את התהליך מהערך המקסימלי או מערך ביניים כלשהו. נהוג להציג את התוצאות כגרף של הזרם כנגד המתח.
 
במערכות בהם קיים צורון העובר חימצון וצורון העובר חיזור מתקבל גרף שצורתו מזכירה מעט ציפור, כלומר הגרף הוא צורה סגורה בעלת שיא (המכונה "פיק [[חמצון-חיזור|חמצון]]") ושפל (המכונה "פיק [[חמצון-חיזור|חיזור]]"). מגרף זה ניתן לחלץ מידע רב כגון פוטנציאלי חימצון וחיזור, [[קיבול]] של הנמדד והפיכות ואי הפיכות של התהליכים.
 
'''סריקה קוית''' (Linear sweep voltammetry) - שיטה בה מפעילים על הדגימה מתח הולך וגובר עד הגעה לערך מקסימלי כשכל העת הזרם הזורם בדגימה נמדד. נהוג להציג את התוצאות על גבי גרף של מתח כנגד הזרם. שיטה זו טובה במיוחד במקרים בהם בדיקות אלקטרוכימיות הן אנליזות הורסות, ואז לא ניתן למדוד יותר ממדידה אחת לכל דגימה. בעיקר שיטה זו טובה למדידות [[קורוזיה]] שכן בד"כבדרך כלל מדובר באנליזה הורסת. מגרף זה ניתן לחלץ מידע רב כגון: פוטנציאל חימצון, מקדם הא-סימטריה, קבוע מעבר אלקטרון וקצב הקורוזיה הספונטנית.
 
'''[[מדידות עכבה חשמלית]]''' (Electrochemical Impedance Spectroscopy) - שיטה בה מפעילים [[מתח חילופין]] על הדגימה כאשר במהלך המדידה [[תדירות]] המתח משתנה ונמדדת ה[[עכבה חשמלית|עכבה]] החשמלית, את התוצאות מקובל להציג בשתי דרכים: [[דיאגרמת ניקוויסט]] בה מוצגת הכפלת הרכיב [[מספר מדומה|המדומה]] של העכבה במינוס אחד כנגד הרכיב [[מספר ממשי|הממשי]]; ו[[דיאגרמת בוג]] בה מוצגת הפאזה כנגד התדירות. חילוץ מידע מגרפים אלו מורכב והוא כולל המשגת מעגל חשמלי המגיב למתח חליפין באופן דומה, וייחוס משמעות כימית לכל רכיב. מגרפים אלו ניתן לחלץ מידע כמו: