אוטוג'ירו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: ast:Autoxiru, sr:Аутожир |
מ בוט החלפות: הייתה ; מרבי; |
||
שורה 9:
בעוד שמסוק מרחף על ידי הנעת אקטיבית של כנפי המדחף העליון באוויר, ובכך דוחף אוויר כלפי מטה, האוטוג'ירו יוצר עילוי בדרך דומה לזו של כנף [[דאון]], על ידי שינוי זווית הכנף שדרכה זורם האוויר. כנפי המדחף מסתובבות באופן חופשי ב[[אוטורוטציה]]. זווית כנפי המדחף העליון לא רק שיוצרות את עילוי כלי הטיס, אלא שהזווית של הכנפיים גורמת לעילוי להאיץ את מהירות סיבוב המדחף, עד אשר המדחף העליון מסתובב במהירות קבועה בהתאם לאיזון שבין כוחות ה[[דחף (כוח)|דחף]] וה[[גרר (כוח)|גרר]].
השליטה על זווית השיפוע סביב ציר הרוחב ([[עלרוד]]) בזמן טיפוס, הנמכה ופניות נעשית על ידי הטיית המדחף העליון קדימה ואחורה; שליטה במישור ה[[סבסוב]] ויצירת תנועה שמאלה וימינה נעשית על ידי הטיית המדחף העליון ימינה ושמאלה. למטוס הגה כיוון המאפשר שליטה על הסבסוב. באוטוג'ירו עם מדחף אחורי הגה הכיוון ממוקם מאחורי המדחף המונע, בתוך זרם המדחף, כדי לאפשר שליטה
==אמצעי ניהוג==
שורה 15:
==היסטוריה==
חואן דה לה כיארבה היה מהנדס [[ספרד]]י וחובב תעופה נלהב. בשנת 1921 הוא השתתף בתחרות עיצוב לצורך פיתוח [[מפציץ]] לצבא ספרד. דה לה כיארבה תכנן מטוס בעל שלושה מנועים, אולם בעת טיסת מבחן המטוס דממו מנועי המטוס והוא התרסק. בעיית כשל בפעולת מנוע המטוס הטרידה את לה כיארבה והוא החל לנסות ולפתח כלי טיס אשר יכול לטוס בבטחה גם במהירויות נמוכות. תוצאת הפיתוח
שלושת הדגמים הראשונים של דה לה כיארבה (C1, C2 ו-C3) היו כלי טיס לא יציבים עקב פגמים מבניים ואווירודינמיים במדחפיהם. הדגם הרביעי של האוטוג'ירו, C4, היה הראשון לבצע טיסה מוצלחת ב-9 בינואר 1923 בשדה התעופה ב[[מדריד]]. ב-C4 היה ניתן לשנות את זווית כנפי המדחף העילי כדי לפצות על חוסר הסימטריה בעילוי. שלושה ימים לאחר טיסת הבכורה אירע כשל מנוע באוטוג'ירו, זמן קצר לאחר ההמראה וכלי הטיס נחת לאיטו בבטחה. אירוע זה אושש את מטרתו של דה כיארבה לבנות כלי טיס היכול לטוס גם במהירויות אופקיות נמוכות.
| |||