תקרית 22 בספטמבר 1914 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←האוניות: תקלדה |
מ ←הקרב: תקלדה, תקלדה |
||
שורה 38:
==הקרב==
[[קובץ:SM U9 Postcard.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור גרמני של הטבעת האוניות הבריטיות. משמאל למעלה תמונתו של אוטו וודיגן]]
ב-[[17 בספטמבר]] היה הים כה סוער, עד שהמשחתות המלוות נאלצו לחזור לנמל. בים נותרו ארבע סיירות: '''קרסי''', '''אבוקיר''', '''הוג''' ו'''יוריאלוס''' (Euryalus). בימים הבאים המשיך הים להיות סוער, והסיירות נותרו לבדן בסיור. ב-[[20 בספטמבר]] שבה '''יוריאלוס''' לנמל כדי לתדלק. מפקד השייטת, אדמירל משנה ארתור כריסטיאן, היה על סיפונה של '''יוריאלוס''', אך לא יכול היה לעבור לאונייה אחרת בשל הגלים הגבוהים, והוא נאלץ לחזור עמה לנמל. קפטן ג'ון דרמונד היה הבכיר בין מפקדי שלוש האוניות האחרות, והוא קיבל את הפיקוד עליהן. ב-[[21 בספטמבר]] לקראת ערב נרגעה הרוח, וב-[[22 בספטמבר]] לפנות בוקר כבר היה הים שקט. אך בנמל [[הארוויץ']], בסיס האם של הסיירות ושל כוח המשחתות, עדיין היה סוער. מפקד כוח המשחתות, [[רג'ינלד טיירויט]], המתין עד השעה 5:00
במקביל, בבוקר [[20 בספטמבר]] יצאה מנמל [[וילהלמסהאפן]] הצוללת הגרמנית '''U-9''', בפיקוד קפיטן-לויטננט (Kapitänleutnant, סרן) אוטו וודיגן. משימתה הייתה לפגוע באוניות הבריטיות שהעבירו חיילים ואספקה מבריטניה לצרפת. לצוללת היו ארבעה צינורות [[טורפדו]], שניים בחרטומה ושניים בירכתיה, פונים לאחור. בסך הכל היו לצוללת שישה טילי טורפדו. מזג האוויר הקשה גרם לפגיעה ב[[מצפן]] ה[[ג'ירוסקופ|ג'ירוסקופי]] של הצוללת, ווודיגן נאלץ לנווט על ידי זיהוי החוף שלידו הפליג. תנאי הים הקשים היטו אותו ממסלולו, והוא הבין שלא יגיע ליעדו. בלילה שבין 21 ל-22 בספטמבר שהתה הצוללת על קרקעית הים, ועם שחר עלתה אל פני המים. בשעה 6:15 זיהה סגנו של וודיגן דרך ה[[פריסקופ]] את שלוש הסיירות המשוריינות מתקדמות לכיוונו בשורה חזיתית, במרחק של כ-3 קילומטרים בין אונייה לאונייה. הטווח היה כמה מאות מטרים. הבריטים הפליגו בקו ישר, בלי זיגזג, מכיוון שלא היו להם הוראות לעשות כך. יחד עם זאת, על כל אונייה הוצבו צופים, ותותח אחד בכל צד היה מאויש<ref>Massie, שם1.</ref>.
| |||