בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דיינים |
|||
שורה 1:
'''בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים''' (בשמו הרשמי: '''בית דין צדק דקהל הקודש אשכנזים''') היה [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] ה[[אשכנזי]] הראשי ב[[ירושלים]], שעסק בעיקר בענייניה של הקהילה האשכנזית ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושית]] בירושלים ובארץ. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר בית הדין לפעול תחת חסותה של [[הרבנות הראשית]].
==היסטוריה==
הקהילה האשכנזית בירושלים התחדשה החל מתחילת [[המאה ה-19]] לצד הקהילה הספרדית שישבה בירושלים במשך דורות. בשל קוטנה של הקהילה בתחילתה, היא נסמכה אל הקהילה הספרדית והייתה כפופה לבית הדין של הקהילה הספרדית. עם גידולה בכמות, החלה הקמת מוסדות שונים של הקהילה האשכנזית. בית הדין נוסד על ידי הרב [[שמואל סלנט]] עם עלייתו ארצה בשנת תר"א ([[1841]]), והוא שימש גם כ[[אב בית דין]]. בית הדין שכן אז בסמוך לחצר ה[[חורבת רבי יהודה החסיד|חורבה]]. לאחר פטירתו של ר' יוסף זונדל מסלנט (תרכ"ו, [[1866]]) התמנה הרב סלנט כמורה הוראה לקהילה האשכנזית, והרב [[מאיר אויעבאך]] החליפו בתפקיד אב בית הדין. מקום מושב בית הדין עבר לחצר [[כולל וורשא]]. עם פטירת הרב אויערבאך בשנת תרל"ח ([[1878]]) חזר הרב סלנט לשמש כאב בית הדין.
לאחר עלייתו של הרב יהושע ליב דיסקין הוקם על ידו בית דין אשכנזי נוסף, צעד שגרם למנהיגי הקהילה האשכנזית להעביר החלטה כי מושב בית הדין של הקהילה האשכנזית פרושית יהיה תמיד בחורבת רבי יהודה החסיד, מקום מושבו של בית הדין של הרב סלנט.
==תפקיד בית הדין==
| |||