פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 98 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי, ב{{ה|מאה ה-3}} ו[[המאה ה-4|ה-4]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]].{{הערה|החל משנת [[309]]; על פי [[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87.}} היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|ראו [[תלמוד בבלי]], [[מסכת מעילה]], דף ט"ז, ב'; [[מסכת גיטין]], דף כ"ט, ב'.}} בצעירותו עוד הספיק לראות וללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]],{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; [[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], דף קל"ו, ב'; [[מסכת ברכות]], דף כ"ה, א'; ו[[מסכת שבת]], דף צ"ז, א'.}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת עירובין]], דף מ"ט, א'.}}
 
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו. הם- והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו וואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; [[מסכת נזיר]], דף ל"ב, א'.}} הוארבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת גיטין]], דף פ"ו, ב'.}} רב בר רב הונא נודע כעניו במספר מקרים., כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו, ופעם כאשרוכאשר טעה פעם אחת בדבר הלכה ורב חסדא העיר לו על כך, הוא הלך ופרסם ברבים את טעותו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.}} לאבנוסף די בכך אלאהוא שקיבלקיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], ומחל על כבודו. כךהתלמוד גם מסופרמספר כי [[רבא]] התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת מועד קטן]], דף כ"ח, א'.}}
 
כאשר נפטר העלו את ארונו ל[[ארץ ישראל]], והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק".{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.}}