רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מיותר
שורה 1:
'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי, ב{{ה|מאה ה-3}} ו[[המאה ה-4|ה-4]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]].{{הערה|החל משנת [[309]]; על פי [[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87.}} היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|ראו [[תלמוד בבלי]], [[מסכת מעילה]], דף ט"ז, ב'; [[מסכת גיטין]], דף כ"ט, ב'.}} בצעירותו עוד הספיק לראות וללמודללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]],{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; [[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], דף קל"ו, ב'; [[מסכת ברכות]], דף כ"ה, א'; ו[[מסכת שבת]], דף צ"ז, א'.}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת עירובין]], דף מ"ט, א'.}}
 
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; [[מסכת נזיר]], דף ל"ב, א'.}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת גיטין]], דף פ"ו, ב'.}} רב בר רב הונא נודע כעניו במספר מקרים, כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו, וכאשר טעה פעם אחת בדבר הלכה ורב חסדא העיר לו על כך, הוא הלך ופרסם ברבים את טעותו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.}} בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], ומחל על כבודו. התלמוד גם מספר כי [[רבא]] התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת מועד קטן]], דף כ"ח, א'.}}