רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות

'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי, של התקופה - ב{{ה|מאה ה-3}} ו[[המאה ה-4|ה-4]],. שימש כ[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]] לאחר מות [[רב חסדא]].{{הערה|החל משנת [[309]]; על פי [[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87.}} היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|ראו [[תלמוד בבלי]], [[מסכת מעילה]], דף ט"ז, ב'; [[מסכת גיטין]], דף כ"ט, ב'.}} בצעירותו עוד הספיק ללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]],{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; [[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], דף קל"ו, ב'; [[מסכת ברכות]], דף כ"ה, א'; ו[[מסכת שבת]], דף צ"ז, א'.}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת עירובין]], דף מ"ט, א'.}}

בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; [[מסכת נזיר]], דף ל"ב, א'.}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת גיטין]], דף פ"ו, ב'.}} רבה בר רב הונא נודע כ[[ענווה|עניו]] במספר מקרים,; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, וכאשרשהעיר טעהלו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, ורבוהוא חסדא העיר לו על כך, הואעצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.}} בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], ומחל על כבודו. התלמודכהמחשה גםלעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול [[רבא]] התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת מועד קטן]], דף כ"ח, א'.}}

כאשר נפטר העלו את ארונו ל[[ארץ ישראל]], והספידו אותו במילים: "{{ציטוטון|גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק".}}{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.}}