מינהל הספורט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
שורה 8:
בשנת [[1960]] יזם [[ראש הממשלה]] לשעבר [[דוד בן גוריון]] את הקמת מינהל הספורט ב[[משרד החינוך]]. בן גוריון ביקש מ[[ראובן דפני]], שהיה אחד מראשוני הדיפלומטים של [[מדינת ישראל]], לשוב ארצה ולהקים את המינהל.
בשנת [[1965]] מונה לתפקיד המנהל [[בן דוד (דודזון) עשהאל]] ולמרות ה[[מיתון]] הכבד ששרר בארץ הצליח לשכנע את [[שר האוצר]], [[פנחס ספיר]], להילחם באבטלה באמצעות בניית מתקני ספורט ובריכות ברחבי הארץ. עשהאל פעל לפיתוח [[מכון וינגייט]], יזם את הקמת [[היכל הספורט יד אליהו]] שב[[תל אביב]] וכיהן כיו"ר [[איגוד הכדורסל]]. יריב אורן החליפו בתפקיד בשנת [[1970]] ויזם, בין היתר, את הקמת "סל הספורט לרשויות", המאפשר תמיכה כספית בכל הרשויות בישראל לפי מפתח סוציו-אקונומי, מספר תושבים, היקף הפעילות ועוד.
בנוסף, הקים בשנת [[1984]] בשיתוף ההתאחדות לספורט ו[[הועדהוועד האולימפי]] בישראל]] את [[היחידה לספורט הישגי]], במטרה לשפר ולמקסם את ההכנות ל[[משחקים האולימפיים]]. בין השנים [[1982]]-[[1981]] השתתף בקורס ב[[מכללה לביטחון לאומי]] ואורי אפק מילא את מקומו. בתקופת כהונתו, בשנת [[1989]] זכה מכון וינגייט ב[[פרס ישראל]].
בשנת [[1988]] אוחד הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך יחד עם מינהל הספורט במשרד ו[[יריב אורן]] עמד בראש הגוף המאוחד. בשנת [[1995]] נכנס לתפקיד ד"ר [[יהושע דקל]], שהמשיך לפעול בעקבות אורן להקמת התאחדות ספורט בתי הספר. כמו כן, יזם את הקמתם של "מרכזי מצוינות" ברשויות ובענפי הספורט השונים, לקידום ולפיתוח מחוננים בספורט.