קתדרלת סנטה מריה דל פיורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 2:
[[תמונה:Firenze.Duomo01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|החזית הנאו-גותית]]
[[תמונה:FirenzeDuomo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגפי הכיפה]]
[[תמונה:CampanileGiotto-01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפנילה דהדי ג'וטו, מגדל הפעמונים הסמוך לקתדרלה]]
[[תמונה:Santa maria del fiore, navata 1.JPG|ממוזער|250px|הספינה הראשית]]
'''סנטה מריה דל פיורה''' (ב[[איטלקית]]: '''Santa Maria del Fiore''') היא הדואומו ([[קתדרלה]]) של העיר [[פירנצה]] והיא אחת הקתדרלות הגדולות ביותר בעולם. פירוש שמה של הקתדרלה הוא "מרים הקדושה של הפרחים" על שם סמל העיר ושמה - '''פירנצה''' (מלשון פרחים). הקתדרלה ידועה כאחת מנקודות הציון החשובות ביותר ב[[רנסאנס]] ה[[איטלקי]] וכן גם בזכות [[כיפה (מבנה)|כיפתה]] המפוארת שנבנתה במאה ה-15 על ידי [[פיליפו ברונלסקי]].
שורה 17:
את הקתדרלה החדשה תכנן [[ארנולפו די קמביו]] (Arnolfo di Cambio) ב-[[1296]], כך שתהיה הקתדרלה ה[[נצרות קתולית|רומית-קתולית]] הרביעית בגודלה בעולם. תכנון זה השתנה במהלך השנים וגודלה הוקטן. די קמביו היה האדריכל המפורסם של [[כנסיית סנטה קרוצ'ה]] ושל [[פאלאצו וקיו]]. הוא תכנן [[ספינה (אדריכלות)|ספינה ראשית]] בת שלושה אגפים, המסתיימת מתחת ל[[כיפה (מבנה)|כיפה]] [[מתומן|מתומנת]], כאשר מרכז הספינה הראשית מכסה את השטח של סנטה רפרטה. את [[אבן פינה|אבן הפינה]] הניח ב-[[9 בספטמבר]] [[1296]] ה[[קרדינל]] ואלריאנה, הנציג האפיפיורי הראשון שנשלח לפירנצה. בניית הקתדרלה הייתה מיזם עצום שנמשך כ-170 שנה.
 
אחרי מותו של די ארנולפו די קמביו ב-[[1302]] עבודת הבנייה הואטה או הושעתה למשך 30 שנה. העבודה קיבלה תמריץ, כאשר שרידי הקודש של [[סן זנוביוס]] (San Zanobius) התגלו ב-[[1330]] בסנטה רפרטה. ב-[[1331]] פרשה גילדת סוחרי ה[[צמר]] (Arte della Lana) את חסותה על הבנייה וב-[[1334]] הם מינו את [[ג'וטו די בונדונה]] (Giotto) לפקח על העבודות. ג'וטו נעזר ב[[אנדראה פיזנו]] (Andrea Pisano) והמשיך לפי תוכניתו של די קמביו. הישגו העיקרי היה בניית ה[[קמפנילה דלדי ג'וטו]], [[מגדל פעמונים]], אך הוא מת ב-[[1337]] ופיזנו המשיך את הבנייה, עד שזו נעצרה עקב מגפת "[[המוות השחור]]" ב-[[1348]].
 
העבודות התחדשו ב-[[1349]] תחת ידיהם של מספר אדריכלים: החל ב[[פרנצ'סקו טלנטי]] (Francesco Talenti), שהשלים את מגדל הפעמונים והגדיל את המיזם בהוספת [[אפסיס]] ו[[קפלה|קפלות]] צדיות, אך לא שינה את החוץ. אחריו בא ב-[[1359]] [[ג'ובאני די לפו גיני]] (Giovanni di Lapo Ghini ) (בשנים [[1360]]-[[1369]]) שחילק את הספינה הראשית לארבעה מפרצים ריבועיים. אדריכלים נוספים היו [[אלברטו ארנולדי]] (Alberto Arnoldi), [[ג'ובאני ד'אמברוג'ו]] (Giovanni d'Ambrogio), [[נרי די פיוראוונטה]] (Neri di Fioravante) ו[[אורקניה]] (Orcagna). עד [[1375]] הקתדרלה הישנה סנטה רפרטה נהרסה. הספינה הראשית הושלמה ב-[[1380]] ואחרי [[1418]] רק הכיפה והחזית נותרו בלתי שלמות.