כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
LaaknorBot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
בעולם העתיק התיארוך של המאורעות כפי שהוא מופיע בממצאים [[ארכאולוג|הארכאולוגים]] ובכתובים של אתרים שונים מתייחס לתיארוך שהיה מקובל באותה תרבות. התיארוך לעתים קרובות נעשה על פי תיארוך יחסי באתרים כגון שכבות ארכאולוגיות שונות וממצאים הקושרים את האתר לממצאים באתרים באזורים אחרים.
 
לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב אשר עסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות ב[[מצרים העתיקה]], [[ארץ ישראל]], [[כנען]], והתרבויות של [[מסופוטמיה]] : [[שומר]], [[אכד]], [[בבל]], [[אשור]], תרבויות [[אנטוליה]] ועוד, עמדו התעודות ההיסטוריות, תעודות אלה הכילו רשימות מלכים אשר כללו את סדר הדורות של המלכים ושנות מלכותם, באנאלים ובמצבות הזיכרון נמצאו גם מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ה[[היסטוריון]] היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה: השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא , שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל זמן זה לא נכלל כלל במניין שנות המלכות של המלך. ונקרא "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם אושים או מאורעות חשובים,. כךבממלכה האשורית החדשה היה נהוג במסופוטמיה,לכנות ב[[אשור]]כל שמותשנה השנים(המתחילה היובראש חודש ניסן) בשמו של המלך (על-פי שםרוב הפקידיםכונתה שכיהנובשמו שנת הלימומלכותו המלאה הראשונה), ובהמשך בשמו של אחד מנציבי ה[[פחוות האשוריות]]. רשימה זו כונתה בשם [[לימו]].
 
אזכור אישים או מאורעות בני אותו דור במסמכים עתיקים סייע בקביעת סדר הדברים או בקביעת היחס שבין שתי מערכות אירועים, אבל במקביל היה צריך לקחת בחשבון [[שושלת|שושלות]] שמלכו במקביל ונלחמו זו בזו , לעתים מתוך מטרות פוליטיות הושמטו מלכים, או שהוקדמה שנת מלכותם ברשימות. כלי נוסף אשר שימש לקביעת הכרונולוגיה היה התאריך המוחלט של מאורע [[אסטרונומיה|אסטרונומי]] שאוזכר בתעודות. כך נתאפשר תיארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים [[893 לפנה"ס]] – [[666 לפנה"ס]] בגלל אזכור [[ליקוי חמה]] שאירע בשנת מלכותו התשיעית של המלך האשורי [[אשורדן השלישי]], אשר לפי חישוב אסטרונומי-מתימטי ארע בשנת [[763 לפנה"ס]].
 
התוצאה של הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב היא קביעת 3 כרונולוגיות במקביל לאלף השלישי והשני לפנה"ס :