הבדלים בין גרסאות בדף "משפט בינלאומי פרטי"

נוספו 2,435 בתים ,  לפני 10 שנים
הגהה, הרחבה, עריכה
(הגהה, הרחבה, עריכה)
'''משפט בינלאומי פרטי''' הינו ענף משפטי העוסק בסוגיות משפטיות בהן מעורב יסוד זר, שלו זיקה לשיטת משפט זרה (לדוגמא: אזרח זר, מקום ההתרחשות).
בכל מקרה משפטי בו יש מרכיב זר, נשאלות שלוש שאלות:
 
# סמכות השיפוט – מיהו בית המשפט המוסכם.
 
==היקף המשפט הבינלאומי הפרטי==
רוב ענפי המשפט (דוגמת [[דיני חוזים|דיני החוזים]] ו[[דיני נזיקין|דיני הנזיקין]]) עוסקים במצבים בהם כל הגורמים המעורבים בסוגיה (כריתת חוזה, עוולה נזיקית) שייכים לשיטת משפט אחת. '''המשפט הבינלאומי הפרטי''' עוסק במקרים בהם מעורב יסוד זר עם רלוונטיות משפטית לסוגיה.
המשפט הבינלאומי הפרטי עוסק בשלוש סוגיות ייחודית אשר מתעוררות כאשר גורם זר מעורב במצב משפטי:
# סמכות השיפוט – מיהו בית המשפט המוסכםהמוסמך לדון.
# מהו הדין החל.
# מה נפקותן של הכרעות שיפוטיות זרות בפני הערכאה המקומית.
 
'''המשפט הבינלאומי הפרטי''' או '''"מתקל דינים"''' – (ב[[אנגלית]]: '''Conflict of law''') בא לענות על שאלות אלה.
 
==השם "משפט בינלאומי פרטי"==
למרות שמו, המשפט הבינלאומי הפרטי הוא לאאינו ענף [[משפט בינלאומי פומבי|משפטי בינלאומי]] אלא ענף משפטי פנימי של כל מדינה ומדינה. יש דיני משפט בינלאומי פרטי ישראליים כשם שיש אותם לכל מדינה. המונח "בינלאומי" מתייחס לזיקה הבינלאומית של הסכסוך.
 
השם 'משפט בינלאומי פרטי' הינו תרגום של שמו של הענף מן [[המשפט הקונטיננטלי]], שכן ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]] הענף מכונה "מתקל דינים"(ב[[אנגלית]]: Conflict of law).
 
דוגמה לכך ניתן לראות באחד מספריו של הסופר [[גל אמיר]]:
# שיקולי צדק והגינות - בראש ובראשונה כלפי נתבעים זרים. אם הזיקה לישראל באותו עניין קלושה - אין זה הוגן להביא נתבע זר לישראל.
 
==מקריםסוגיות בהםמרכזיות בא לידי ביטוי המשפטבמשפט הבינלאומי הפרטי==
 
=== הכרה בפסק חוץ===
המגמה של בתי המשפט בישראל היא לאכוף פסקים זרים ולכבד אותם (מהסיבות שהוזכרו לעיל: הדדיות, יעילות וצדק).
 
===פתרון סוגיות כללי ברירת דין===
בסוגיה בה מעורב גורם זר נשאלת השאלה מהו הדין שיחול עליה (לדוגמא, כאשר מטוס ישראלי מתרסק באיטליה בדרכו לארה"ב - לפי איזה דין יש לתבוע פיצויים?). כללי ברירת דין הינם הכללים הקובעים איזה דין יחול על מקרה נתון. לרוב כלל ברירת דין מורכבים מקטגוריה וחוליית קישור, אשר צירופם יקבע מהו הדין החל. הכלל "על ענייני חוזים יחול דין מקום כריתת החוזה" - הקטגוריה היא דיני החוזים, בעוד שחוליית הקישור (היסוד הרלוונטי) היא מקום כריתת החוזה.
כללי ברירת דין הינם הכללים החלים על נושא משפטי מסוים.
כיוון שהמשפט הבינלאומי הפרטי הינו ענף פנימי של כל שיטת משפט (להבדיל מן [[המשפט הבינלאומי הפומבי]], יתכנו מצבים בהן שיטות משפט שונות יחילו כללי ברירת דין שונים. במצב בו קיים שוני בין כללי ברירת הדין של שיטות המשפט השונות, כתוצאה מעיצוב שונה של הקטגוריות השונות בכל שיטה ושיטה - כל שיטה תחיל דין שונה.
לדוגמה: נושא שצרפת תסווג כנזיקי, אנגליה תסווג כחוזי – והתוצאה יכולה להיות שיוחלו בכל מדינה ומדינה כללי משפט בינלאומי פרטי שונים. - נושאמכאן שמדינה אחת תקבעעשויה לקבוע שחל עליועל הסוגיה דין מקום מושב התובע, אך מדינה אחרת תקבע שחל דין מקום ביצוע העוולה.
 
בעבר נטו לפרש כללי ברירת דין בצורה רחבה, כיום חל הליך של אטומיזציה (פירוק למרכיבים) ובתי המשפט בישראל בעקבות בתי משפט בכל העולם נוטים לצמצם אותם. לדוגמה: בעבר על כל החוזים חל דין מקום ביצוע ההסכם. כיום, מקובל שעל חוקיות החוזה חל דין מקום ביצוע החוזה, על כושר ביצוע החוזה יחול דין מקום מושב המתקשר, על תקיפת ההצעה והקיבול או דרישת התמורה יחול דין מקום עריכת החוזה.
 
{{הפניה לערך מורחב|רנבואה}}
 
==לקריאה נוספת==
* עמוס שפירא, "הערות על טיבם ותכליתם של כללי ברירת הדין במשפט הבינלאומי-פרטי", עיוני משפט י' (התשמ"ד) 275.
* ס' וסרשטיין – פסברג, "על פסקים זרים בישראל: הצהרה על הכרה והצהרה על אי-הכרה, עיוני משפט כח (3) (2005) 951.
<div style="direction: ltr;">
* Dicey, Morris & Collins on The Conflict of Laws (London, 14h. Ed, 2006).
 
[[קטגוריה:משפט בינלאומי פרטי|*]]