תסמונת ברנאר-סוליה – הבדלי גרסאות

בבדיקת מעבדה, ניתן לראות כי הטסיות אינן נקשרות ל[[ריסטוצטין]]. ריסטוצטין הינו חומר אנטיביוטי, שבעבר נעשה בו שימוש על מנת לטפל בזיהומים של [[סטפילוקוק]]ים (כיום לא בשימוש תרפויטי עקב רעילותו). חומר זה גורם לאגרגציה של טסיות דם- כאשר לוקחים פלסמה עם פקטור פון וילרברנד, יחד עם ריסטוצטין, האנטיביוטיקה נקשרת לפקטור פון וילרברנד ומשנה לו את הקונפורמציה כך שהוא יוכל להיקשר לרצפטור GpIb ולגרום לאגרגציה של טסיות. משתמשים בו על מנת לאבחן האם מטופל סובל ממחלות בהן יש בעיה באגרגציה של הטסיות ([[מחלת פון וילרברנד]] או מחלת ברנרד סולייה כאמור לעיל).

 

 

[[קטגוריה:ליקויי קרישה וארגמנות]]