הבדלים בין גרסאות בדף "אל-מעתצם"

הוסרו 25 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
לאחר שיבת ה[[צבא]], התגלתה [[קנוניה]] [[ערבים|ערבית]] של קציני צבא שביקשה לערוך הפיכת חצר ולהעלות את אחד הנסיכים בשם עבאס אל-מאמון לכס הח'ליפות. עבאס אל-מאמון הוצא להורג ועימו רבים ממפקדי הצבא הערביים שהיו מעורבים במרד - א-שאה בן סהל, עמר אל-פרע'אנה, עוג'ייף בן אנבסה ואחמד בן ח'ליל. מצב זה מסביר בחלקו את התלות הגוברת של הח'ליפים בקציני הצבא ה[[טורקים|טורקיים]] שגויסו לשירותם.
 
בימי אל-מעתצם נוסד מוסד ה'''ע'ולמאן''', [[עבד|עבדים]] [[נוכרים|זרים]] נרכשו ב[[ילדות|צעירותם]] וחונכו על ברכי האסלאם כקציני צבא ממלוכיים. הע'למאן הטורקיים היוו את המשמר האישי של הח'ליף והיוו את עוגן שלטונו כנגד קנוניות חצר מצד ערבים ו[[פרסים]]. תוך זמן דור, היו עתידים הע'למאן הללו להתמרד כנגד הח'ליפות ולהוציא להורג בשנות ה-60 של המאה לא פחות מ-4 ח'ליפים זה אחר זה. מעתה והלאה יאבדו הח'ליפים את עצמאותם ושלטונם תמיד יהיה בצילם של כוחות אחרים.
 
הכנסת הע'למאן לצבא עוררה התנגדות קשה מקרב החיילים הערביים ה[[צבא סדיר|סדירים]]. ב-836 פרצו מהומות בבגדאד וכתוצאה מכך הועברה ה[[בירה]] ועימה המשמר הע'למאני לסאמרא, ושם היא נשארה עד לשנת [[892]], עת הוחזרה לבגדאד בידי [[אל-מעתמד]].
 
== מרד מיזייאר ==
2,837

עריכות