הגבנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 8:
==גיבון כמבחן לכשרות החיה==
 
ב[[מקרא]] הותרו לאכילה רק [[יונקים]] שיש להם סימני טהרה: בעלי חיים שהם מפרסי פרסה ומעלי גרה (ויקרא יא ג-ז; דברים יד ו-ח). ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת עבודה זרה]] :" חלב למאי ניחוש לה אי משום איחלופי טהור חיור טמא ירוק ואי משום איערובי ניקום דאמר מר חלב טהור עומד חלב טמא אינו עומד (לה ע"ב). ולפי באורו של הרב [[עדין שטיינזלץ]]: "חלב, למה נחשוש בו? אם משום שיחפיפושיחליפו חלב טהור בחלב של בהמה טמאה. ונרי- והרי חלב טהור הוא חיוור לבן הוא וחלב טמא יש לו צבע ירוק? ואם תערובת של חלב טמא בו, - נעמיד אותו (כמו שעושים גבינה) ונראה, שאמר החכם: '''חלב טהור עומד ונעשה גבינה''' חלב טמא אינו עומד!
 
כמו כן, בחיבורו של [[אסף הרופא]] מובא תהליך גיבון החלב כסימן נוסף להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות; לפי קריטריון זה רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי ה[[רמב"ם]] להלכה ועליה מבוססים הלכות שונות ב[[שולחן ערוך]] ובשאר הפוסקים.