חוסיין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
אל-חוסייני, בן ל[[משפחת חוסייני]] המכובדת, נולד בירושלים בסביבות אמצע [[המאה ה-19]]. אביו, [[סלים אל-חוסייני]], היה איש ציבור נכבד בשלטון המקומי וכיהן אף הוא בתפקיד ראש עיריית ירושלים בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. חוסיין אל-חוסייני קיבל את תפקיד ראש העיר בשנת 1909, ובמהלך כהונתו עסק נמרצות בפיתוח התשתיות בעיר. תחת הנהגתו [[ריצוף (בינוי)|רוצפו]] רחובות [[העיר העתיקה]], שופרו שירותי הניקיון והתברואה, והחל ביצועו של פרויקט [[ביוב]] שמומן בחלקו בידי [[יהדות התפוצות]]. מאמצי הפיתוח שלו זכו להערכת תושבי העיר המוסלמים, הנוצרים והיהודים. ב[[ראיון]] ל[[עיתון]] ה[[מצרים|מצרי]] "אל-אקדאם" במרץ [[1914]] עמד על ההבחנה שבין ה[[ציונות]], שאינה מאיימת על [[פלסטין]], לבין ההתיישבות היהודית בפועל בה המהווה סכנה אמיתית, ומחייבת הימנעות מוחלטת ממכירת קרקעות ליהודים. החל מ-[[1915]] עמד חוסיין אל-חוסייני גם בראש ארגון [[הסהר האדום]], שבצד התפקיד הרפואי שמילא בשנות מלחמת העולם הראשונה קידם הבנה בין [[ערבים]] ו[[יהודים]] בעיר.
 
עם [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]] בדצמבר [[1917]], היה חוסיין אל-חוסייני זה שמסר רשמית את כניעת העיר לכוחות הבריטים, בשורת טקסי [[כניעה ]] שנערכו במקום הידוע כיום כ[[כיכר אלנבי]] (בשכונת [[רוממה]]). הוא לקה ב[[דלקת ריאות]] בעקבות העמידה הממושכת ב[[קור]] וב[[רוח]], ואושפז ב[[בית החולים שערי צדק]], שם זכה לביקורו של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] שהגיע לקבל ממנו את הכניעה הרשמית. הוא נפטר שבועות אחדים לאחר מכן, בינואר [[1918]].