חורבת מנות – הבדלי גרסאות

חורבת מנות היא דוגמה נדירה למפעל סוכר צלבני שהשתמר על כל מרכיביו. בחורבה נותרו שרידי המתקנים של המפעל להפקת סוכר. קירות המבנים נשמרו עד גובה של שבעה מטרים. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בשלושה מטרים בערך, בשל מפולות וסחף שכיסו את המפלס המקורי ומסתירים בחובם חלקים נוספים של המפעל. בשנת 2001 ביצעה רשות העתיקות, בניהולה של הארכיאולוגית עדנה שטרן, חפירת הצלה בחלקו המערבי של האתר. קק"ל גזמה שטח נרחב של הצמחייה שכיסתה את השרידים. עתה אפשר להבחין באתר בשרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב. המים שהובאו למפעל סובבו גלגל כנפות, שהפעיל אבני ריחיים. האבנים המסתובבות ריסקו את קני הסוכר והפכו אותם לעיסה. אחר כך, באולם הזיקוק הגדול (35X8 מטרים), בעל התקרה המקומרת, בישלו את מיץ קנה הסוכר בתוך סירים גדולים. הפתחים באולם, שדרכם הזינו את האש בחומר בעירה, נמצאים בקיר הצפוני של האולם. בגמר הבישול שפכו את התבשיל לכלי חרס, שם התגבש הסוכר. בכלי החרס האלה ייצאו את הסוכר לאירופה. באתר נותרו עוד שרידי אולם נוסף מצפון וקמרון תת-קרקעי מדרום לאולם הזיקוק.

==קישורים חיצוניים==

* ספי בן יוסף, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3266963,00.html חורבת קני הסוכר הצפונית]. אתר YNET